החבות במס בארצות הברית הינה בגין הכנסה מעסק
- לפי רשימת העובדות המוסכמות (סעיף 6 לרשימה), התאגיד הזר ISOA LLC התאגד ופעל בארצות הברית. התאגיד עסק במכירת ביטוחים רפואיים לסטודנטים זרים ארצות הברית. לתאגיד הזר עובדים ומשרדים בארצות הברית.
אין מחלוקת ביו הצדדים כי הכנסת התאגיד הזר הינה הכנסה מעסק הנובעת מפעילותו העסקית במכירת ביטוחים רפואיים בארצות הברית.
ב"כ המערערת השיב לשאלת בית המשפט בישיבת קדם המשפט כך: "לשאלת בית המשפט אני משיב כי אין מחלוקת שההכנסות שהופקו על ידי האל אל סי בארה"ב הן הכנסות מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה, לו זה רלוונטי כי זה תאגיד זר" (פרוטוקול דיון מיום 14.6.2016 עמ' 2, שורות 6-7).
- אין גם מחלוקת שהכנסת התאגיד חבה במס בארצות הברית ושולם שם מס. מס זה מבקש המערער לקבל כזיכוי כנגד המס החל על הכנסתו החבה במס בישראל.
- המחלוקת הקיימת בין הצדדים היא בשאלה בגין איזו הכנסה שולם המס בארצות הברית. האם בגין הכנסת התאגיד הזר מעסק או, שמא, בגין הכנסת דיבידנד שלטענת המערער חולקה לו מהתאגיד הזר?
- אין חולק כי אילו התאגיד הזר היה מתמסה בארצות הברית כגוף "אטום", המשלם מס על הכנסותיו כגוף נפרד, המס שהיה המשתלם בארצות הברית היה בגין הכנסה מעסק.
בפועל, כפי שהוסבר, התאגיד הזר מוסה בארצות הברית כגוף "שקוף", הכנסתו יוחסה למערער (באמצעות יוני סימול, החברה המשפחתית) והמערער הוא ששילם את המס על חלקו בהכנסה, בדרך של ניכוי מס במקור.
האם יש בחיובו של המערער על ההכנסה ובתשלום המס על ידו כדי לשנות את סיווג ההכנסה מהכנסה עסקית להכנסת דיבידנד?
אם נענה על שאלה זו בשלילה כי אז המסקנה תהא, שלמרות שהמערער חויב במס על ההכנסה ונשא בפועל בתשלום המס בגינה, יש לראות במס ששולם בארצות הברית כמס ששולם על הכנסה עסקית. אם נשיב על השאלה דלעיל בחיוב כי אז המסקנה תהא, שהמס ששולם בארצות הברית שולם על הכנסת דיבידנד (כטענת המערער).
לדעתי, אין מנוס מהמסקנה שהמס ששולם בארצות הברית שולם על הכנסתו של התאגיד מעסק, הכנסה שיוחסה למערער כפועל יוצא מאופן המיסוי של התאגיד הזר כגוף "שקוף" בארצות הברית. למסקנה זו חשיבות רבה נוכח הוראות זיכוי מיסי חוץ החלות בישראל (סעיפים 199-210 לפקודת מס הכנסה) הקובעות את מתן הזיכוי בגין מיסי חוץ בהתאם למקור ההכנסה בגינה שולם המס, שיטה הידועה בכינויה "שיטת הסלים", אך לכך אגיע בהמשך הדברים.
- גם בדיקת דיווחיו של המערער לרשויות המס בארצות הברית מעלה כי הוא דיווח על ההכנסה שיוחסה לו מהתאגיד הזר כהכנסה מעסק ולא כהכנסה מדיבידנד.
בדיווח של המערער, מר יעקב הראל, לשנת 2013 לרשות המס בארצות הברית (טופס IT-203 המצורף כנספח 2 לסיכומי המשיב), בעמוד 2, הותיר המערער את משבצת 3 – Ordinary dividends – ריקה, היינו, לשיטתו לא נצמחה לו בארצות הברית הכנסת דיבידנד.