ובכל זאת העבודה נעשית, כאילו ההדברה נעשית, חיטוי זה יותר ביטוי מקצועי לפעולה שאנחנו
במקום לעשות את זה על העץ, אומרים חיטוי בתוך הקרקע. הדברה זה מעל הקרקע, חיטוי זה
מתחת לקרקע." התוקף לחיטוי הינו "אם נשאר לי קצת זמן או הרבה זמן זה פונקציה של עוצמת
מחלה, זה לא, זה לא דברים מוגדרים, אי אפשר להגדיר דבר כזה.... אני קוטל מבחינתי קטלתי.
מה קורה אחר כך, אלוהים ישמור...... יש חומרים שלמרות שהם קוטלים, סליחה. יש חומרים
שבנוסף להיותם קוטלים בזמן היישום, הם גם נשארים בקרקע, זה חומרים שארתיים"
שנשארים בקרקע. כאשר הוא ממליץ לחקלאי להשתמש בחומר לקרקע, הוא מציג לו את
התוויות ואינו מדבר על "שאריות", אלא על יעילות החומר. "זה פילסופים כל השאריות לא
שאריות. לא נכנס לזה".... בחקלאות לא יכולים לתת לך שאריות לשנה בחיים, אין דבר כזה, כי
--- סוף עמוד 12 ---
אם יהיה רעיל, יהיה, מה שכן, יש חומרים שמחזיקים יומיים, שבוע, שבועיים",
- דוד אמסלם הפנה לכך שעל התווית כתוב: "לתשומת לבך, התכשיר נע עם המים ומגיע לבצל
ההרטבה בלבד ולכן קטילת הפגעים תתבצע רק שם".
לשאלה: "איפה כתוב, איפה כתוב שהקטילה היא רק בזמן היישום" הפנה לאותו ציטוט ולכך
שכתוב "התכשיר מגיע עם החומר"........לא יודע......מה שכתוב בסעיף 1 בהתחלה, זו הכוונה,
שזה בזמן היישום.....
ש. אני מחפש את המילים 'בזמן היישום'.
ת. זה ההבנה שלי "התכשיר נע עם המים ומגיע לבצל ההרטבה בלבד, ולכן קטילת הפגעים
תתבצע רק שם", זה נקרא יישום. זה נקרא, עזוב, אז לא כתוב 'יישום'......
ש. לא כתוב 'בזמן היישום', נכון?
ת. אני לא, יכול להיות שלא כתוב......אני אומר מה שכתוב. אני אומר מה שכתוב ואני גם
הסברתי לחקלאים בדיוק במה שאני אומר......
ש. האם אמרת לו, האם אמרת לחקלאי שהקטילה היא רק בזמן היישום...... אתה אמרת
שהחומר שלכם זה חומר שכאשר מיישמים אותו הוא קוטל את הנגע.
ת. כן.
ש. והוא נעלם מהשטח.
ת. כן......החומר מתנדף, כן.
ש. השאלה שלי היא מאוד ברורה – האם אמרת לחקלאי, כאשר מסרת לו את הדברים בעל-פה
שהחומר שלכם הוא חומר שנעלם מהשטח, שהוא מתפוגג, והקטילה היא רק בזמן היישום.
ת. כן......אני אומר מה אמרתי לחקלאי, זה עניין של ניסוחים.
כב' הש' פרוסט פרנקל: הוא שואל אם זה רשום באיזה מקום?
העד, מר אמסלם: אני לא, לא, מתפוגג לא מתפוגג לא כתוב.
עו"ד כהן: לא כתוב. תודה רבה.