פסקי דין

תא (ת"א) 17492-01-13 עדי משה רז נ' רימי להגנת הצומח והסביבה בע"מ - חלק 7

30 מרץ 2017
הדפסה

בחודש מרץ 2013 בבתי הצמיחה של מדמון מצא נגיעות של 100% בנמטודות יוצרות עפצים בשטח של 100 דונם ונגיעות גבוהות ברמות שונות באותן הנמטודות בשטח של 12 דונם.

בחקירתו העיד שהוא מבקר בשטח הגידול של מדמון אחת לחודש וכן נקרא על ידם לייעץ להם בגידול, דישון, ריסוס והדברה.

המומחים מטעם מדמון שביקרו בשטח, מצאו נמטודות יוצרות עפצים בעונת הגידול 2012/13

  1. ד"ר קוסובוי יבגני  עובד משרד החקלאות ואחראי על בדיקות נמטודות בארץ, הגיש תעודת עובד ציבור ביום 9/6/14 לגבי תוצאות אבחון נמטודות מתאריך 9.9.12 שנרשמו על ידו, ולפיה נמצאו בעגבניות נמטודות. הוא קיבל דוגמת שורשים ואדמה לבדיקה, שהובאו ע"י גורם חיצוני לא רשמי ולא ע"י מפקח מטעמם, ופעל לפי נוהל גילוי ואבחון נמטודות על פי נוהל  S.O.P .
  2. פרופ' עודד שוסיובמהמכון למדעי הצמיחה והגנטיקה באונ' העברית, ביקר בחלקות כל התובעים ומצא כי החקלאים /התובעים פעלו במקצועיות, שהחיטוי היה פגום ונגרם נזק רב לתובעים בשל חיטוי כושל. בחקירתו העיד  כי החיטוי אמור לספק מענה לפחות לשנה, לגרסתו משהו בוודאות לא היה תקין "בכל השרשרת בין החברה לקבלן שביצע את העבודה מטעם החברה" כיוון שהיו נמטודות.

עדויות הנתבעת

  1. שגיא גל אגרונום עובד אצל הנתבעת כ-19 שנה ו-8 שנים מנהל  צוות מקצועי ולדבריו יש לו ניסיון רב בתכשירים כגון הפלדין. הנתבעת קיבלה רישוי לפלדין לאחר תהליכי בדיקה רבים, ניסיונות, ויישומים מסחריים. קטילת פגעי קרקע נעשה כחלק מפעולות הכנה לגידולים חקלאים בחקלאות המודרנית, ואין מדובר בחיטוי הקרקע אלא בקטילת מזיקים. התכשירים הקיימים כיום לקטילת פגעי קרקע הם פלדין, קונדור, אשר קוטלים את פגעי הקרקע ואין בהם למנוע מהם הופעה חוזרת של אותם הפגעים (אילוח חוזר). אין לתכשירים אופי מתמשך ולאחר מספר ימים הם מתפוגגים מהקרקע ואין להם אפקט. לאור המפורט לעיל פותחו תכשירים משלימים למניעת אילוח חוזר ולקטילת הנמטודות כגון הוויידט, והביונאם. לדבריו, עד שנת 2005 לצורך קטילת פגעי קרקע שונים כולל נמטודות השתמשו במטיל ברומיד, שיצר מרחב קטילה בממדים גדולים יחסית לתכשירים הקיימים כיום. השימוש בו גרם לפגיעה משמעותית בשכבת האוזן . לדבריו, לדברי שגיא גל, הפלדין והקונדור מיושמים כשהם מהולים במים, מועברים דרך מערכת טפטוף וכך מרטיבים את הקרקע, מה שנקרא "בצל ההרטבה". הקטילה מתבצעת רק בתחום בצל ההרטבה בלבד ולא מחוצה לו וכך מפורט בתווית על תכשיר הפלדין. קצב האילוח החוזר תלוי בסוג המזיקים ובשמירה על סטריליות במרחב העבודה. הנתבעת מבצעת את יישום הפלדין באמצעות צוותים מקצועיים משלה ותוצאות שהתקבלו מיישום הפלדין על ידי עובדי הנתבעת נחלו הצלחות טובות ויעילות.
  2. לגבי תביעת משה אסולין, טוען  שגיא גל, שעל גבי הטופס שעליו חתם משה אסולין שכותרתו "ביקורת לפני יישום מסחרי פלדין"  נכתב מפורשות, שהתכשיר נע עם המים וקוטל רק באזור בצל ההרטבה, אם ההרטבה לא תהא מלאה יש חשש לקטילה חלקית והחיטוי יתבצע רק במקום בו

--- סוף עמוד  8 ---

עמוד הקודם1...67
8...33עמוד הבא