--- סוף עמוד 3 ---
ב. בכרטסת תועדו החיובים בגין צריכת המים על ידי המנוח, בצד זיכויים בשל פירעון חלק מהחיובים, אלא שאלה לא נפרעו במלואם, ומכאן החוב.
ג. התובעים לא העלו בכתב התביעה או בתצהירו של צח טיבולי טענות קונקרטיות לגבי רכיבי החיוב שפורטו בכרטסת, או לגבי שיעור החוב. ב"כ הנתבעת טען בדיון ההוכחות כי השאלות לגבי הנתונים שצוינו בכרטסת הינן בגדר הרחבת חזית המריבה, אך ראיתי לנכון להתיר שאלות בעניין זה, לאור טענה כללית בסעיף 9 לכתב התביעה בדבר קיומו של סכסוך לגבי החוב (ע' 26-27).
עם זאת, יש לתת את המשקל הראוי להעדרן של טענות קונקרטיות מטעם התובעים, בכתב התביעה ובתצהיר עדותו של צח טיבולי, לגבי הנתונים שפורטו בכרטסת, כפי שיפורט בהמשך.
ד. דוד צפרירי, מנכ"ל מימי הנגב, העיד כי מימי הנגב מספקת שירותי מים לאלפי צרכנים. נתוני החיוב הינם לפי קריאות של שעוני המים של חברי המושבים, והתעריף הינו פועל יוצא של מכסות המים שהאגודות מקצות לחברים, ובדרך כלל המדובר בתעריף קבוע (ע' 38, ש' 5-8).המנוח הגיע אליו מספר פעמים, לאחר שקיבל התראה טרם ניתוק הספקת המים, או לאחר שהספקת המים הופסקה בפועל, בעטיו של החוב, שילם על החשבון, לצורך המשך הספקת המים, אך לא פרע את החוב, והופנה לנתבעת על מנת לברר את טענותיו בעניין הקצאת מכסות המים, שכן עניין זה מצוי בסמכותה (ע' 38, ש' 14-18). מימי הנגב עושה שימוש זהיר ובמשורה בניתוק המים על מנת שלא לגרום לנזק לגידולים (ע' 34, ש' 17-19).
לאחר שבחנתי את עדותו של צפרירי מצאתי לנכון לראותה כגרסה מהימנה, מה גם שהיא מתיישבת עם הודאתו של המנוח, בהליך אחר (ת.א. 4322/09), בדבר קיומו של חוב בגין צריכת המים.
ה. משה טיבולי ז"ל הגיש בעבר תביעה כספית כנגד הנתבעת (ת"א 4322/09 בבית משפט השלום בבאר שבע), ובחקירתו הנגדית, שנערכה ביום 27.6.2013, הודה בקיומו של חוב כספי, אך העלה הסתייגות לגבי שיעורו.
"לא טענתי שאני לא חייב כסף למימי הנגב, אני טענתי שהחוב של מימי הנגב אינו מקובל עלי. מימי הנגב טענו שאני חייב 30,000 ₪, אחר כך טענו שאני חייב 50,000 ₪ ואחר כך יכולים לטעון מספר אחר. אני אמרתי שאני חייב למימי הנגב, יתרת מזאת, רונן כהן שלח איתי נציג מהוועד ממושב אוהד בשם מיכה בן גיגי ועברנו על החשבונות במימי הנגב והתכנס הוועד בנוכחותי ורונן כהן אמר שהשליח של המושב אינו מקובל עליו" (ע' 15, ש' 17-21). ובהמשך- "... גבו ממני יותר כסף על מים שצרכתי ואת הכסף הזה, הם היו צריכים לשבת ולהתחשבן איתי על פסק דין שיש לי" (ע' 15, ש' 26-27; הדגשות לא במקור- מ.ה.) (נספח ח' לתצהיר רונן כהן).