עע (ארצי) 41182-02-12 יורם אברג'ל נ' ג'וינט ישראל ומחלקת חמ"ע בג'וינט ישראל

בשם מר יורם אברג'ל: עו"ד אליעד שרגא ועו"ד אייל בן-שושן

בשם הג'וינט: עו"ד דניאל פלד ועו"ד איילת שוורץ-אסף

השופטת נטע רות

האם זכאי המערער בתיק ע"ע 41182-02-12 לסעדים מכוח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז-1997 אם לאו; מתי תחשב התנהגותו של עובד כחסרת תום לב בהתאם לחוק זה והאם יש בהתנהגות כאמור, בעת או לאחר הגשת התלונה על פי החוק, כדי לשלול, בנסיבות מסוימות, את ההגנות או הסעדים שניתן להעניק מכוחו, כולם או בחלקם - אלה הן חלק מהשאלות המרכזיות שבהן נדרשים אנו להכריע במסגרת הליך זה.

רקע כללי

1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (תיק ע"ב 1019/07; [פורסם בנבו] השופטת יפה שטיין ונציגי הציבור אליהו מחלב ויהושע עזר) אשר דחה ברובה את תביעתו של המערער בתיק ע"ע 41182-02-12 (להלן - אברג'ל) נגד המשיבה בתיק זה (המערערת בתיק ע"ע 41737-02-12 להלן - הג'וינט).

2. ערעורו של אברג'ל מתמקד כאמור בהשגות על דחייתה של מרבית תביעתו אשר התייחסה להליך פיטוריו מהג'וינט, וכללה עתירה לאכיפת יחסי העבודה וכן עתירה לתשלום פיצויים כספיים מסוגים שונים, בשל פיטורים שלא כדין, לרבות פיצוי בשל פיטורים בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין) התשנ"ז-1997 (להלן - חוק הגנה על עובדים או החוק). כמו כן, משיג אברג'ל על כך שבית הדין האזורי לא פסק לזכותו פיצוי מוגדל מכוח נוהג הקיים לטענתו בג'וינט ביחס לעובד שפוטר.

3. ערעורה של הג'וינט מתמקד בשלושה עניינים: האחד - פסיקת פיצוי לזכותו של אברג'ל בגין פגמים שאותם מצא בית הדין האזורי בהליך פיטוריו; פסיקת פיצוי בגין פגם שנפל בתהליך הבדיקה של תלונה שהגיש אברג'ל בקשר לאי סדרים והפרה של הוראות החוק בג'וינט והשלישי - אי פסיקת הוצאות לזכות הג'וינט.

4. במהלך התקופה שמאז הגשת הערעורים נעשו מספר ניסיונות ליישב את הסכסוך בהסדר אשר ייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית, אלא שניסיונות אלה לא צלחו. משכך, ניתן פסק דין זה.

5. ג'וינט ישראל (המשיבה בתיק 41182-02-12) הינה חברה מוגבלת בערבות הרשומה בישראל וקשורה לארגון הג'וינט העולמי (להלן - ג'וינט עולמי). ג'וינט (ישראל) עוסקת בתכנון ופיתוח שירותים למען אוכלוסיות חלשות במדינת ישראל. ג'וינט עולמי הינו תאגיד, ללא כוונת רווח, המאוגד על פי חוקי מדינת ניו יורק, שם שוכנים משרדיו. ארגון זה אחראי על קיום פעולות תרבות וחברה בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם. אחת מן החטיבות של ג'וינט עולמי, הרלבנטית להליך שבפנינו, הינה זו האחראית על פעילות הג'וינט במדינות חבר העמים. מרבית העובדים של חטיבה זו מועסקים על ידי ג'וינט (ישראל) ובתוך אלה נמנה בתקופה מושא המחלוקת גם אברג'ל.

6. תקציבה של חטיבת חבר העמים בג'וינט עולמי מבוסס על סכומים המועברים אליה מידי שנה מג'וינט עולמי, שמקורם בתורמים או בפיצויים שהוענקו לקורבנות השואה. חלק מהכספים - שמקורם בתורמים פרטיים - מיועד לפרויקטים ספציפיים והחלק האחר מוקצה למטרות כלליות, בהתאם להחלטת ג'וינט עולמי.

7. אברג'ל החל את עבודתו בג'וינט (ישראל) ביום 12.4.88 והוא הועסק עד לשנת 1997 במסגרות הקשורות לג'וינט, מרבית הזמן בעמותה המתמחה בהכשרת כוח אדם עבור שירותים חברתיים.

8. בשנת 1999 פנה ראש חטיבת חבר העמים בג'וינט עולמי - מי שעתיד להיות דמות מפתח באירועים שיפורטו להלן - מר אשר אסטרין (להלן - אסטרין) למנכ"ל ג'וינט (ישראל) בבקשה להמליץ על עובד אשר יוכל לאייש תפקיד בכיר שהתפנה בחטיבה הנ"ל. בעקבות פניה זו הועלה שמו של אברג'ל, אשר מאוחר יותר נקלט לעבודה בחטיבת חבר העמים בתפקיד Country Director - מנהל מחוז מוסקבה, סיביר והמזרח בחטיבה הנ"ל. בתוקף תפקידו זה היה אברג'ל כפוף לאסטרין כמנהל החטיבה.

9. על מנת להטיב לעקוב אחר המשך ההשתלשלות יש לעמוד על המבנה המיוחד של חטיבת חבר העמים בג'וינט, הפועלת למעשה באמצעות שני גורמים מרכזיים: הגורם האחד - המכונה "נציגות" (להלן הנציגות) - מופקד על הפעילות הקהילתית ובה התמקד תפקידו של אברג'ל, ואילו הגורם האחר - המכונה "מחלקת הנכסים" מופקד על רכישה, תחזוקה ושיפוץ מבנים המשמשים לפעילות הקהילתית (להלן - מחלקת הנכסים). לצד ובזיקה לפעילות של מחלקת הנכסים - ומסיבות הקשורות בדין המקומי - הוקמה על ידי ג'וינט עולמי חברה (בבעלות מלאה של ג'וינט עולמי), הרשומה בקפריסין, בשם AJDC Real Estate Company (להלן - AREC או החברה) אשר עיקר תפקידה לרכוש ולנהל את נכסי הג'וינט במדינות חבר העמים.

10. מבנה ייחודי זה, שעל פיו פוצלה למעשה פעילות הג'וינט במדינות חבר העמים בין "הנציגות" לבין מחלקת הנכסים והחברה, היה לא אחת מקור למתיחות ולחיכוכים בין עובדי החטיבה במחלקות השונות ("הנציגות" ומחלקת הנכסים והחברה). על רקע זאת, ביטא אברג'ל לא אחת את מורת רוחו נוכח מה שנראה בעיניו כמעורבות רבה מדי של AREC ושל מחלקת הנכסים בקבלת החלטות המשליכות על התנהלות "הנציגות" ובאופן הנוגס בעצמאותה. בעיקר, בנוגע לנושאים הקשורים בבינוי ובשיפוץ מבנים האמורים לשמש את "הנציגות".

11. במהלך חודש אפריל 2006 התלוננו אברג'ל ושני עובדים נוספים שהיו כפופים לו (מר אליק נדן (להלן - נדן) והגב' רגינה יפה - מנהלת הכספים של המרכז הקהילתי במוסקבה (להלן - יפה)), על אי סדרים בהליכי ההתקשרות עם קבלנים לצורך שיפוץ מבנה המרכז הקהילתי במוסקבה ברחוב בולשייה ניקיצקיה (להלן - המבנה בניקיצקיה או המבנה). מבנה אשר נרכש על ידי ג'וינט עולמי בחודש יולי 2001, והועבר לבעלותה של AREC בסוף חודש אפריל 2006 על מנת שישמש כמרכז תרבות יהודי. תלונות אלה כוונו בעיקרן (לפחות בתחילה), נגד עובד בשם משה הראל (להלן - הראל), אשר שימש בתקופה הרלבנטית להליך כמנהל משותף של מחלקת הנכסים והבינוי בחטיבת חבר העמים וכן כסמנכ"ל AREC. בתוקף תפקידו שימש הראל כגורם אחראי על הפרויקט של שיפוץ המבנה בניקיצקיה.

12. התלונות הנ"ל, הוצגו והופנו בתחילה לממונה על הראל מר אלי מלכי, סמנכ"ל הכספים בחטיבת חבר העמים והמנכ"ל של חברת AREC (להלן - מלכי).

13. תלונתם של אברג'ל ושל שני העובדים הנוספים באה לעולם בעקבות ישיבה שהתקיימה במהלך חודש אפריל 2006 אשר בה נטל חלק גם הראל. ישיבה אשר במהלכה התעורר אצלם חשד כי הראל וצוותו מנסים להטות את תוצאות המכרז לשיפוץ המבנה בניקיצקיה. הטעם העיקרי לחשד היה נעוץ להבנתם, בהעדפה בלתי מוסברת מצד הראל של חברה קבלנית ממינסק בשם סטרויקומפלקס (להלן - סטרויקומפלקס), על פני חברה קבלנית מוסקבאית בשם יוניברסל (להלן - יוניברסל) שהגיעה אף היא ל"קו הגמר" של המתמודדים על ביצוע העבודה במבנה, בשיטה של מעין "מכרז סגור". זאת נוכח הבנתם של המתלוננים כי העדפה זו עמדה בניגוד להחלטות קודמות שהתקבלו בנושא, להתקשר עם יוניברסל; כי סטרויקומפלקס לא הייתה מצוידת בקשרים הנדרשים לצורך השגת רישיונות בניה במוסקבה וכן, נוכח מקום מושבה של סטרויקומפלקס שהיה בעיר מינסק. עיר הולדתו של מנהל סניף רוסיה של חברת AREC, מר סרגיי ואקולצ'יק, שהיה כפוף להראל.

14. זה המקום להבהיר, במאמר מוסגר ולמען שלמות התמונה, כי אין חולק על כך ששתי החברות הקבלניות האמורות אשר הגיעו ל"קו הגמר" לא נבחרו ב"מכרז פתוח", אלא במעין הליך של "מכרז סגור" שעניינו - פנייה יזומה לקבלנים על בסיס המלצות או הכרות מוקדמת. כך גם הפניה ליוניברסל - שבבחירתה צידד אברג'ל באופן עקבי - באה בעקבות המלצה של בעלה של המנהלת האומנותית של המרכז הקהילתי בניקיצקיה. זאת בלא שנבדקו לעומק המניע לאותה המלצה, כמו גם השאלה האם היו לממליץ קשרים עסקיים עם יוניברסל.

15. בעקבות תלונותיו של אברג'ל ושל שני העובדים הנוספים, קיים מלכי, ביום 1.5.06, שיחת בירור עם הראל ועם המהנדס של AREC, מר קנטור בנוכחות אברג'ל והמתלונן הנוסף, מר נדן. זאת לצורך בירור הסיבות שהביאו להעדפתה של סטרויקומפלקס על פני יוניברסל על ידי מחלקת הנכסים. במהלך אותו בירור, הסבירו הראל וקנטור כי הסיבות להעדפתה של סטרויקומפלקס היו תקציביות בעיקרן וכי הם הביאו בחשבון את העובדה שרישיונות הבנייה אמורים היו להתקבל באמצעות חברת התכנון שנבחרה ולא באמצעות קבלן הביצוע. כמו כן הובהר, במהלך אותה פגישה, כי הייתה ככל הנראה, אי הבנה בין הצדדים בנוגע לעצם קיומן של החלטות קודמות שעניינן העדפת קבלן זה או אחר. בעקבות בירור זה ננזף הראל על ידי הממונים עליו על כך שלא נערך על ידו פרוטוקול מסודר בנוגע לישיבה שעסקה בבחירת קבלן הביצוע, גם אם לא התקבלה לשיטתו החלטה סופית בעניין. משמע - בעקבות אותו בירור, הגיע מלכי למסקנה כי הראל פעל אמנם בחופזה והפעיל שיקול דעת מוטעה, בכל הנוגע לתיעוד הליך קבלת ההחלטות, אולם מנגד - הוא לא מצא בסיס לטענות בדבר הטיית מכרז.

16. הבירור הפנימי כאמור, לא הפיס את דעתו של אברג'ל, ולאור זאת, באותו יום (1.5.06), התקיימה פגישה בנוכחות אסטרין, מלכי ואברג'ל, שבמהלכה הוסכם כי אסטרין יפנה ליועצת המשפטית של הג'וינט בישראל, עו"ד דרמון, ממשרד חיים קמחי ושות', על מנת שתקיים בדיקה בלתי תלויה של תלונותיו של אברג'ל ושל שני המתלוננים הנוספים.

17. על פי קביעותיו של בית הדין האזורי, במהלך אותה פגישה, הגיעו הצדדים להסכמה נוספת, שלפיה עד להשלמת הבדיקה לא תופנינה האשמות נוספות על ידי אברג'ל כלפי עובדי הג'וינט. כן הוסכם כי על מנת שלא לפגוע בהמשך העבודה במבנה בניקיצקיה, תוקם וועדת פרויקטים מצומצמת, שתכלול את אסטרין, מלכי ואברג'ל, ובמקביל יימשך המשא ומתן עם יוניברסל, בכפוף לכך שהצעת המחיר שלה תתאים לתקציב הפרויקט.

18. מספר ימים לאחר הישיבה כאמור, הודיע עו"ד דרמון כי היא לא תוכל לבצע את הבדיקה באופן אישי, ומשכך הוצע לתפקיד הבודק עו"ד אחר ממשרדו של עו"ד קמחי - בשם יאיר שילה. זאת לאור ניסיונו בתחום המנהלי והפלילי, ובשים לב לכך שעו"ד שילה שימש כסגן בכיר לפרקליט מחוז ירושלים, לפני הצטרפותו למשרד קמחי (להלן - הבודק).

19. יודגש, כי אברג'ל היה שותף לקבלת ההחלטה בנוגע לאופן בדיקת תלונותיו על ידי עו"ד ממשרד קמחי והוא לא הביע הסתייגות מכך ולא העלה טענות בדבר ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים של הבודק, וזאת עד לקבלת תוצאות הבדיקה, כפי שיפורט בהמשך.

20. על בסיס ההסכמות הללו, שלח אסטרין, ביום 7.6.06, מכתב למשרד קמחי, שבו הגדיר את סמכויותיו של הבודק באופן רחב לאמור: