איני מוצאת מקום לסמוך על האמור בתצהירו של פלורשינגר, לאור רושם הכללי מעדותו החמקמקה והמתפתלת, שתועד בהחלטתי מיום 7.12.10 (עמ' 257-259), ולאור העובדה שלא נמצאו לדבריו תימוכין נוספים לאורך כל הדרך.
- סופר מדיק טעהה, כי הובנר קיבלה מעת לעת מודעות פרסום ועלונים, בהם מופיעים מוצרים המשווקים על ידי סופר מדיק בישראל, והובנר אף הדפיסה עבור סופר מדיק את הפרוספקטים והתוויות על גבי מוצרים שלא יוצרו ע"י הובנר. קפוטו מנהל הגרפיקה אישר זאת בסעיף 11 לתצהירו וגם בעדותו בבית המשפט (פרוט' מיום 26.2.14 עמ' 36).
מרתה דרייר אישרה, כי ספרון הכולל את מוצרי סופר מדיק, נשלח לה ע"י ליאור בוצר (נ/16א, נ/16ב') ואף ציינה במייל ששלחה, כי הספרון נראה נהדר. ובלשונה:
Booklet looks just great" "The
כאשר נשאלה דרייר במהלך חקירתה בבית המשפט, אם קיבלה דיווח על מוצרים המשווקים על ידי סופר מדיק, טענה כי לא ידוע לה כי קפוטו העביר לבולדר ולסופר מדיק חומרים גרפיים, לצורך עיצוב מוצרים תחת הסימן טננבלוט, ואף אחד בהובנר לא אישר לקפוטו לעשות זאת. לטענתה, בביקורה בישראל, ידיד לקח אותה ואת פלורשינגר לסיור בשני בתי מרקחת, אבל היא לא ראתה בהם מוצרים מפרים.
ב"כ הובנר טוענים בסיכומי התשובה, כי מרתה דרייר אמרה בתשובתה, שיתכן כי הגיע לידיה אחד משני הספרונים, אך היא לא הבינה את תוכנם כי הם בשפה העברית, ולא יתכן כי ראתה בשנת 2008 את הספרון המתוארך למאי 2009. בנוסף נטען, כי גם אם דרייר ראתה את הספרון הזה (ואין ראיה לכך שראתה), היה זה לאחר שהובנר כבר ידעה שסופר מדיק מספקת מוצרים תחת שמה ודרשה ממנה לחדול מכך לאלתר, במכתבה מיום 15.4.09.
- אני מתקשה לקבל את התכחשותה הגורפת של הובנר, באמצעות מרתה דרייר, לספרון שנשלח לעיונה (נ/16א') ולמחמאות שהרעיפה למראהו של הספרון. ספרונים נוספים שהוצגו וסומנו כמוצג נ/27, לא הוצגו לדרייר בחקירתה.
יתכן שמרתה דרייר לא ידעה מה כתוב בספרון נ/16א', מאחר שהיא לא יודעת לקרוא עברית, אבל לבטח הבינה כי הספרון מתייחס למוצר שסופר מדיק מייצרת בישראל באמצעות גורמים שלישיים, תחת הסימן טננבלוט.
חרף האמור לעיל, סבורני כי אין בספרונים ובאופן שבו הועברו לעיונה של דרייר, כדי ללמד על הסכמה מפורשת או משתמעת של הובנר, לשיווק המוצרים המפרים תחת הסימן טננבלוט, ולבטח אין בהם כדי לתמוך בטענתה של סופר מדיק, כי היא הפכה לבעלים המוסכם של הסימן בישראל. לכל היותר יש בספרונים הללו כדי ללמד על מאמציה הבלתי נלאים של סופר מדיק, להוסיף ולהחדיר מוצרים תחת הסימן טננבלוט, למרות שלא ניתנה לה רשות מפורשת לעשות כן, ותוך התיימרות להיות בעלת הסימן בישראל ובעלת הזכות לפעול תחת הסימן, ככל העולה על דעתה.