דוהמה העיד, כי מכתבי השמצה שנשלחו ע"י סופר מדיק ועובדיה הסבו נזק להובנר, במיוחד מכתבי ההשמצה שנחתמו בידי לוי והופצו לכל לקוחותיה של הובנר ביום 13.6.10 (ת/108), אשר הכילו דברי השמצה רבים נגד הובנר.
- ב"כ סופר מדיק וידיד טוענים בסיכומיהם, כי דווקא הובנר היא זו שפתחה במסע השמצות כלפיהם בפני ספקים בחו"ל. לטענתם, המכתב ת/108 מתאר נכונה את הצעדים שנקטה סופו מדיק ומנהליה, כדי להגן על זכויותיהם ומביע מורת רוח מכזבים שהפיצה הובנר בכל מקום, כאילו כל המוצרים שסופר מדיק משווקת הינם מוצרים מזוייפים. סופר מדיק סבורים, כי הוכח על ידם שטענות אלה, הינן טענות שאין מאחוריהן דבר.
- נושא מכתב ההשמצה שנשלח על ידי סופר מדיק נדון כבר במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני, וביום 5.7.10 ניתן על ידי צו האוסר על הפצת מכתב ההשמצה. בהחלטתי נקבע כי "נוסחו של המכתב... הוא פוגעני, משמיץ וחורג מגבול הטעם הטוב" (פרוט' 5.7.10 עמ' 16).
מדובר במכתב משמיץ ופוגעני שלא המקום לשגרו ואין להתיר המשך הפצתו – והחלטתי בעינה עומדת.
לגבי ההשמצות והכזבים הנוספים, שהובנר טוענת כי הופצו כלפיה, לא הוצגו לפני ראיות פרט לעדותו של דוהמה, במסגרת הליכי הביניים. הובנר אמנם טוענת, כי סופר מדיק הפרו את צו בית המשפט והפיצו שורה של מכתבי השמצה נוספים לגורמים במשרד הבריאות (נספחים 36 B ו 36 C לתצהיר דוהמה), בטענה שאקו בלו הונתה את הרשויות ושיווקה את מוצרי הובנר בישראל ללא רשיון , אך מדובר בטענה שלא הוכחה, מאחר שהמצהיר דוהמה לא התייצב לחקירה נוספת.
ככל שמדובר בהתנהלותה של אקו בלו, אין בפני גרסה לאחר שאקו בלו קרסה ומנהלה לא הופיע בבית המשפט.
סיכום ביניים
- לא הוכח בפני כי סופר מדיק משווקת מוצרים מזוייפים. מה שכן הוכח ונזכר בהרחבה לאורכו של פסק דין זה, היא העובדה שסופר מדיק התיימרה לייחס לעצמה את סימן המסחר טננבלוט ולשווק בחסותו מוצרים, ששיווקם והפצתם לא הותרה לה על ידי הובנר.
אמנם שלומי לוי טען, כי שמע שמועות בנוגע להשמצות מצד קלנק ועסאף עארף, כי מוצרי סופר מדיק מזוייפים, ואף טען כי הדברים נאמרו בנוכחות אנשים אחרים (מר האני דהוד יו"ר הסתדרות הצפוני, ועומר פורת), אך ה"ה קלנק, עאסף עארף, האני דהוד ועומר פורת, לא הוזמנו כעדים ע"י סופר מדיק והטענה כי היו עדי שמיעה להשמצות, לא הוכחה בפני.
לגבי ההשמצות והכזבים, שהובנר טוענת כי הופצו כלפיה, לא הוצגו לפני ראיות פרט לעדותו של דוהמה, במסגרת הליכי הביניים, אשר לא התייצב לחקירה נוספת ולכן לא נמצאו תימוכין לטענתו, כי סופר מדיק המשיכה בהפצתם למרות צו המניעה שאסר עליה לעשות כן.