מדובר בקביעה שנעשתה לפי מיטב שיקולו המקצועי של המומחה, שהיה נכון לקבל כל הסבר שהובנר תוכל לספק, לגבי הנזקים הנטענים, לרבות ניתוח השוק והאופן שבו קושרת הובנר את הפסדיה הנטענים להתנהלותה של סופר מדיק. הובנר נכשלה במשימה זו ולא עלה בידיה לספק את הנתונים הדרושים, ולכן לא הייתה בפני המומחה תשתית ראייתית מספקת והוא נאלץ לדחות את טענותיה.
- טענתה של הובנר, כי "ברור שהיה על המומחה לחשב את תביעת הובנר בהנחה שסופר מדיק הם שגרמו לכל האובדן ברווחיה ממכירות בישראל", היא טענה שלא ניתן להתייחס אליה ברצינות, מן הטעם שאין להניח הנחה שכזו, אלא יש להוכיח הן את הנזקים והן את אופן חישובם לפי כללים חשבונאיים, והמומחה כאמור לא קיבל נתונים שיהוו הוכחה מספקת לחלק מדרישותיה של הובנר.
נזקי הובנר
- בכתב התביעה המתוקן, פירטה הובנר את הנזקים אשר נגרמו לה, לטענתה. אבדן רווחים מוערך בכ- 4 מיליון ש"ח, התעשרות שלא כדין בשל שיווק מוצרים מפרים בסך 4 מיליון ₪, הפקת רווח בגין הצו הארעי שעמד בתוקפו במשך חודשיים, בסך 4 מיליון ש"ח, פגיעה במוניטין בשווי של 5 מיליון ₪, פגיעה עקב מכתבי לשון הרע, בסך 2.5 מיליון ₪, הרס השוק בישראל, בסך של 14 מיליון לפחות, ואי תשלום חוב בגין סחורות שסופקו ותמורתם לא שולמה בסך של 209,692 יורו.
הובנר בחרה שלא לתבוע את כל הסכומים הללו ולשלם בגינם אגרה, אלא העמידה את תביעתה לפיצויים על סך 4 מיליון ש"ח בגין הנזקים הכספיים, ועוד סכום החוב בסך 209,692 יורו. בנוסף עתרה לצו מתן חשבונות כנגד סופר מדיק.
נזקים בשל אבדן רווחים
- המומחה מטעם בית המשפט, רו"ח זילברשטיין, מציין כי התביעה בגין אבדן רווחים הסתכמה על פי הערכתה של הובנר בסך 24.6 מיליון ש"ח, ואילו בהבהרות שנשלחו אליו על פי דרישתו, אובדן הרווחים חושב במונחי אובדן הכנסות וסך הנזקים מסתכם ב 13.9 מיליון ש"ח. לעומת זאת, במכתב נוסף שנשלח אליו ביום 18.10.14 , אובדן הרווחים חושב במונחי אובדן רווח (ולא אובדן הכנסות) ובו סך הנזקים מסתכם בכ- 10.4 מיליון ₪.
בסופו של דבר קבע המומחה, לאחר ניתוח טענות הובנר, כי הגיע למסקנה המקצועית כי אם יקבע על ידי בית המשפט כי מכירות בסכום מצטבר בסך 4.3 מיליון ש"ח בשנים 2008 עד 2013 הן אכן של מוצרים מפרים, הרי שהרווח שנוצר לסופר מדיק (סכום ההתעשרות שלא כדין על בסיס שהוא הרווח התפעולי של סופר מדיק בסך 21% מההכנסות), עומד על 0.9 מיליון ₪.