- בסיכומיה טוענת הובנר, כי נזקיה ממכירת מוצרים מפרים מתבטאות בנפילה במכירותיה בישראל, החל מ-2008, עת החלו מעשי הפרה של סופר מדיק לתת אותותיהם במכירות של הובנר בישראל, וכי לבקשת המומחה הובנר הגישה לו גם חישוב של אובדן הרווחים כתוצאה מכך לשנים 2008-2013, שמסתכם בכ- 5.3 מיליון ₪, כמפורט במכתב מיום 18.10.14. סכום זה נמוך בהרבה מהסכום שפירט המומחה בחוות דעתו, בו ציין כי במכתב מאותו יום ( 18.10.14) כי היה מדובר בסכום של 10.4 מיליון ₪.
- הובנר מלינה על כך שהמומחה לא הציע בחוות דעתו שיטה חלופית לחישוב הנזק, כאשר
השיקול המרכזי לדחות את כימות הנזק של הובנר, היה חוסר הסבירות בעיניו של ייחוס כל הנזק של הובנר לסופר מדיק.
מרתה דרייר, העידה, לדברי הובנר, שמעשיהם של סופר מדיק הם הגורמים הבלעדיים לנפילה במכירות, אך לא ברור על מה ביססה דרייר אמירה זו והאם עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לפני שמסרה את דבריה.
- המומחה הבהיר כי הרווח התפעולי בגין מכירות מוצרים מפרים אלה, היה 4.3 מיליון בתקופה 2008-2013 (עמ' 9 לחוות דעתו) כאשר הוא מתחלק בין סכום של 1.75 מיליון ש"ח ממכירת מוצרים שיוצרו על ידי הובנר עבור סופר מדיק, ועוד סכום של 2.55 מיליון ש"ח הנובע ממכירת מותגי הובנר, אשר יוצרו עבור סופר מדיק על ידי יצרנים אחרים.
בהמשך חוות דעתו מציין המומחה, כי אין די בפער יעדי המכירות כדי לייחס את כולו להתנהלותה של סופר מדיק, והיו יכולות להיות סיבות נוספות לנפילה, כמו המשבר הכלכלי בשנת 2009, העובדה שסופר מדיק חדלו לפעול בסוף 2012 ונכנס מפיץ חדש ועוד (עמ' 33 לחווה"ד).
עוד קבע המומחה, כי חישובי הובנר מניחים צניחה של % 5 בשנה במכירות, המבוסס על ההסכמה כי יהיה גידול ברכישות של 10% לכל שנה, אך למעשה אין בסיס לחישוב המבוסס על צמיחה זו. הדברים נכונים, לדעתי, לאור העובדה שהובנר עצמה טוענת כי סופר מדיק לא עמדה ביעד הרכישות שהוסכם עליו ולבטח לא הגדילה את רכישותיה ב -10% כל שנה, ולמרות זאת ההסכם עמה לא בוטל אלא בשנת 2010.
- ב"כ סופר מדיק עשו את מלאכתם קלה וטענו, כי הוכח שלהובנר לא נגרם כל נזק אלא ההפך הוא הנכון, הובנר היא זו שגרמה לסופר מדיק נזקים כבדים בקבלת צווי המניעה הגורפים נגדה, הגשת תלונות סרק למשרד הבריאות ועוד. עוד טענו סופר מדיק, כי צדק המומחה שקבע, בעמ' 35 לחוות דעתו, כי לא ניתן לקבוע באופן מקצועי סביר, כי הפער בין המכירות בפועל של המפיצות בישראל, לבין יעדי המכירות הנטענים על ידי הובנר, נובע ממעשיה של סופר מדיק.
- נקודת המוצא של ניתוח הנזקים היא, כי יש לבחון אותם לאור ההסכמות שהושגו בין הצדדים. הובנר בחרה, כזכור, להאריך את ההסכם למרות שסופר מדיק לא עמדה במינימום הרכישות שהתחייבה בהסכם ההפצה לרכוש מהובנר. הובנר בחרה לבטל את הסכם ההפצה ביום 14.10.09, ולא עלה בידה להראות כי כל הפסדיה ממועד זה ואילך נובעים מהתנהלות סופר מדיק, ולא משינויים שחלו בשוק ושאר אפשרויות שהמומחה ציין בחוות דעתו.
- הובנר לא הציעה בסיכומיה דרך חלופית לזו שבה נקט רו"ח זילברשטיין, והסתפקה רק בתקיפת קביעתו, כי אין לייחס את מלוא הנפילה במכירות להתנהגותה של סופר מדיק, אלא גם לגורמים נוספים כדוגמת המשבר הכלכלי ב- 2009, העובדה שסופר מדיק חדלו לפעול בסוף 2012, העובדה שנכנס מפיץ חדש, התחרות בשוק ועוד.