הפסקת ייצור המוצר מולטיפלקס
- סופר מדיק טוענת, כי המותג מולטיפלקס של הובנר ניתן לה בשנת 2005. הטענה אושרה ע"י הובנר בהליך והתקבלה על ידי. לטענת סופר מדיק, שיווקו של המולטיפלקס לווה בקמפיינים ברדיו בעיתונות ועוד, אך כל אלה ירדו לטמיון בשל העובדה כי המוצר שנרכש מהובנר היה ייחודי באריזתו וברכיביו ולא היתה כל דרך לייצרו באמצעות מקורות אחרים, באותה אריזה, המכילה שני סוגי כמוסות וקרם. ידיד טען, כי "רק להובנר יש את הידע ואת היכולת לספק לנו את הפרנה –קוליגולה, זה אותה אצה שנמצאת בניוו זילנד... אי אפשר להשיג את זה משום מקום אחר... מעבדות צמחי מרפא ייצרו לנו את זה, אבל הובנר סגר לה את הברז של אותה צדפה..." (פרוט' מיום 10.12.14 עמ' 34).
לטענת סופר מדיק, מכירות המולטיפלקס במשך 4 שנים החל מיוני 2005 ועד הפסקת האספקה באוק' 2009 עמדו על מחזור שנתי של 1.4 מיליון ₪ בשנה, והנזק העתידי בחישוב "שמרני ביותר" לשנים 2010-2016 הוא בסך 8.4 מיליון ₪ , כמפורט בחוו"ד רו"ח שטיין מטעמה.
- סופר מדיק "שכחה" לציין, כי בשנת 2012 מכרו את פעילותה, לרבות מכירת המולטיפלקס, לטעם טבע אלטמן, ולא הסבירה מדוע היא זכאית לפיצויים בשל הפסקת המכירות גם מעבר לשנת 2012. רו"ח זילברשטיין לא קיבל מידע על מכירת הפעילות בשנת 2012, ולכן כלל בתחשיבו את אובדן הרווח העתידי לשנים 2010-2016. כאשר נשאל על כך השיב, כי מדובר בטענה חדשה, וככל שבית המשפט יורה לו, יבדוק אותה (פרוט' מיום 2.12.15 עמ' 92). ידיד לא נתן מענה לשאלה זו, למרות שנשאל על ידי בית המשפט (פרוט' מיום 10.12.14 עמ' 37).
- הובנר טוענת כי לא התחייבה מעולם לספק לסופר מדיק את מוצרי מולטיפלקס במנותק מהסכם ההפצה, ולכן – משבוטל הסכם ההפצה אין עילת תביעה כלפיה בענין ההספקה.
לדברי הובנר, סופר מדיק המשיכה להפיק רווחים ממכירת מולטיפלקס, גם בשנים 2010-2016 בסך 8.4 מיליון ₪, שהמומחה לא הפחית בחוות דעתו. בנוסף המומחה כלל הפסדים אלה בחישוב אובדן הרווח הכללי של סופר מדיק, והודה בטעות זו בחקירתו (פרוט' מיום 2.12.15 עמ' 92).
בסיכומי התשובה של סופר מדיק ניתן מענה מעורפל, כי חברת אלטמן נטלה על עצמה את כל חובות סופר מדיק, והסכום ששילמה במכירה כיסה אך את החובות שנוצרו בעקבות מעללי הובנר. אין כל התייחסות לאופן חישוב הנזקים או תקופתם.
- רו"ח זילברשטיין אישר בעדותו, במענה לשאלת בית המשפט, כי אם הפעילות נמכרה בשנת 2012 "אז ברור שזה מקטין מאוד את הנזק שנגרם לסופר מדיק" (עמ' 92 שו' 23). כאשר התבקש ע"י ב"כ הובנר לחשב את הנזק לתקופה של שנתיים בלבד (2010-2012) השיב כי התמורה שהתקבלה מהמכירה בסך 3.2 מיליון ₪ "לא כיסתה אפילו את ההתחייבויות של החברה" (עמ' 100 שו' 15). כאשר התבקש להפחית מההפסד הנטען, את הרווחים שהובנר טענה כי היו לחברה בשנים הללו, השיב כי זה לא רלוונטי "כי החברה הפסידה בשנתיים האלה" (עמ' 101 שו' 6). מכאן, שאין מקום להפחתה הנטענת ע"י הובנר.