חמת גדר טוענת גם כי למבקש חוב לספאטבע, אשר לא נפרע, וכי ספאטבע נוקטת בהליכים לגבייתו.
יוער כי הן המבקש והן חמת גדר העלו זה כנגד זו טענות מטענות שונות, שאין זה המקום להידרש להן, ועיקרן בהאשמות הדדיות על התנהלות לקויה, היום ובעבר, טענות שאינן רלוונטיות להכרעה במחלוקת.
השאלות שבמחלוקת:
השאלות השנויות במחלוקת והדורשות הכרעה במסגרת פסק הדין, כפי שהוגדרו מפי הצדדים בהסכמה, במהלך הדיון שהתקיים ביום 30/11/09, הנן:
א. האם ההסכמים בין המבקש למשיבים הפורמאליים תקפים מבחינה משפטית.
ב. האם ייפוי הכוח שניתן על ידי המשיבים הפורמאליים לטובת המבקש, תקף, אם לאו.
ג. האם לחמת גדר ולספאטבע עומדת או קיימת זכות להתנגד לעסקת רכישת המניות על ידי המבקש מכוח כל דין ו/או הסכם ו/או תקנון?
דיון והכרעה:
נקודת המוצא לדיון בענייננו היא כי מניה הנה נכס קנייני הניתן להעברה, מרצונו החופשי של בעל מניות בחברה. חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע חזקה על כל נייר ערך, לרבות מניה, כי הוא ניתן להעברה, בהתאם להוראות החוק (ראו הגדרות "מניה" ו"נייר ערך" בסעיף 1 לחוק, וכן את ההוראה הקבועה בסעיף 293 לחוק).
עבירותם של ניירות ערך מאפשרת לבעלי המניות לממש את השקעתם בחברה, על ידי מכירת המניה לרוכש מרצון, מבלי שמימוש זה יפגע בפעילותה העסקית השוטפת של החברה. העיקרון של עבירות, או סחירות המניות, הוא מאפיין חיוני ויסודי בחברה, הדר בכפיפה אחת עם עקרון הגבלת האחריות. הבעלות הקניינית במניה הנה במובן זה שלבעלי המניות חופש פעולה לגבי דרך השימוש בהן, ולכאורה נובע מכך כי נחסמת האפשרות להתערב בהחלטות בעל הזכות הקניינית
--- סוף עמוד 9 ---
ביחס לנכס (ראו י' גרוס חוק החברות החדש 316, 487 (מהדורה רביעית, 2007); י' בהט חברות, החוק החדש והדין 788-787 (מהדורה עשירית, 2008); א' חביב סגל דיני חברות 155 (2007)).
יחד עם זאת, חופש הפעולה של בעל מניות אינו בלתי מוגבל. סעיף 294 לחוק החברות מאפשר לחברה לקבוע בתקנונה הוראה המגבילה את עבירותן של מניותיה, בתנאים שתקבע. דהיינו, הוראת החוק בדבר עבירותם של ניירות ערך היא דיספוזיטיבית, וכפופה להתנאה סותרת של הצדדים. הגבלת העבירות נתפסת כחלק ממהותה של חברה פרטית, שבה יש חשיבות לזהות מחזיקי המניות (צ' כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב' 283-279 (2008); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5), 71, 90 (2001)).