פסקי דין

(ת"א) 40090/04 תפ (ת"א) 40090-04 מדינת ישראל נ' גד זאבי - חלק 43

21 אוקטובר 2015
הדפסה

--- סוף עמוד 50 ---

המהלך ננקט לבקשת פיוטרקובסקי (שהיה בעת ההיא מנכ"ל הבנק הבינלאומי) ואשר ראה ערך עבור הבנק אם סכום הבסיס שמשמש את הערבות הבנקאית יופקד בבנק הבינלאומי. פיוטרקובסקי העיד שזאבי ביקש שמשיקולי מס יופקד הפיקדון בבנק פיבי שוויץ ולא בבנק הבינלאומי בישראל. פיוטרקובסקי הסכים[50].

המאשימה טוענת שההסדר נעשה למגינת לבם של זאבי וצ'רנוי שכן הוא הגדיל מאד את סיכויי חשיפת מעורבות צ'רנוי ברכישת המניות. בהתאם להסדר המקורי יכול היה צ'רנוי להנפיק ערבות בנקאית של בנק זר רציני שתישא את שם הבנק בלי ציון כל זיקה של מישהו לאותה ערבות. לעומת זה הפקדת סכום בפיקדון בבנק אמורה לזהות את המפקיד.

כדי להתגבר על סיכוני חשיפת זהות של צ'רנוי כמשקיע בעסקה בחר זאבי שההפקדה תהיה בפיבי שוויץ וביחד עם צ'רנוי כונן מנגנון שנועד להקטין את סיכוני הגילוי של צ'רנוי. זאבי הקים חברה, פאי (FAI) שפתחה חשבון בבנק פיבי שוויץ (להלן: "חשבון פאי") ולחשבונה הופקדו כספי ערובת המימון שהתקבלו מצ'רנוי. חשבון פאי נראה לכאורה כחשבון של זאבי אך הוא מצוי בשליטת צ'רנוי.

המאשימה עשתה מאמץ למצוא בהתבטאויות השונות של הנאשמים אות ועדות לכך שפאי הוקמה כדי להסתיר את הקשר של צ'רנוי להשקעה העצמית. הנאשמים אינם מאשרים את הטענה. למרות חילוקי הדעות, אמנע מפירוט ה"סימנים" הללו לפי שכבר קבעתי כממצא שהרצון להסתיר את צ'רנוי הדריך את פעולתם של הנאשמים (זולת קומיסר שהיה מודע ל"סודיות" אך אין ראיה מספקת שהיה מודע לְפִּשְרה)[51].

מכל מקום טענת המאשימה היא שפאי נחזית כחברה של זאבי אך בפועל החברה על הכספים שבחשבונה נשלטת בידי צ'רנוי. טענה זו נשענת על ההסכמה להפקדת המניות של פאי (מניות למוכ"ז) בידי נשיץ כנאמן עבור טנידה ועל מינוי נציגי טנידה כמורשי חתימה בחשבון פאי.

הפקדת מניות פאי בנאמנות

פאי (Financial Assets and Investments) התאגדה ביום 23.11.99 באיי הבתולה הבריטיים (BVI). קומיסר ביצע את פעולת הרישום לפי הנחיית זאבי. לחברה הונפקו מניות למוכ"ז[52].

--- סוף עמוד 51 ---

זאבי הצהיר, בהסכם האסקרו, שהוא בעל המניות אך גם התחייב להעביר את המניות המייצגות את מלוא זכויותיו בפאי לטנידה (ה- trust) על מנת שהמניות יוחזקו בנאמנות על ידי הטרסט (In trust by the Trust) בכל תקופת הברירה [ת/111 – סעיף 1.7.1, 1.7.2].

המאשימה גורסת כי בהוראת הסכם האסקרו נפלה שגגת לשון ושכוונת הצדדים הייתה להעברת המניות של פאי לגורם שיחזיק בהם בנאמנות עבור הטרסט( in trust for the Trust) ולא בידי הטרסט ( (In trust by the Trust ). כך גם העיד נשיץ [פ/1152] והדבר מתבקש גם מראיות נוספות.

עמוד הקודם1...4243
44...104עמוד הבא