ביום 26.11.99, כשנפתח חשבון פאי בפיבי שוויץ , שלח קומיסר לבנק הודעה שבה צוין זאבי כנהנה (beneficial owner) בחשבון [ת/809, 810א]. מאוחר יותר ביום 29.11.99 כשנציגי טנידה הוסמכו כבעלי זכות חתימה בחשבון נשלחה הודעה נוספת שבה ציינה פאי כנהנית בחשבון. זאבי וקומיסר העידו שאין כל משמעות להבדל שבין שתי ההודעות. פאי היא אמנם הנהנית בחשבון; אלא שזאבי כבעלים יחידי של פאי הוא הנהנה הלכה למעשה [ קומיסר פ/7708; זאבי פ/3765-3766, 3767].
הענקת זכויות חתימה בחשבון אינה גורעת ממעמדו של זאבי כבעלים של החשבון [פיוטרקובסקי פ/82, 85; נוחימובסקי פ/94, 95, 97]. יתר על כן, לא זו בלבד שכספי החשבון משועבדים לבנק בלי יכולת לגעת בהם, אלא אף גם זו שמכוח הסכם הנאמנות נמנעה ממורשיי החתימה כל אפשרות להוציא כספים מחשבון פאי, משך כל תקופת האופציה, בלי אישור בכתב של גד זאבי [ת/111 – סעיף 1.7.6]. מכאן שהתכלית העיקרית של הענקת זכויות חתימה בחשבון פאי לנציגי טנידה לא הייתה אלא לשם פיקוח בלבד [קומיסר פ/7338; פויכטוונגר פ/1772; נשיץ פ/128; צ'רנוי פ/5377].
סיכום השקפת ההגנה
סיכומה של השקפת ההגנה הוא שערובת המימון נמסרה לזאבי , כהלוואה מעם טנידה. לצד מחויבות חוזית (אובליגטורית) להחזיר את ההלוואה למלווה היה זאבי לבעלים של כספי ערובת המימון. הכסף הופקד בחשבון פאי שזו חברה בבעלות מלאה של זאבי. חשבון פאי נשלט בידי
--- סוף עמוד 57 ---
זאבי. כבעלים הוא רשאי להקנות זכויות חתימה בחשבון למי שהוא חפץ ולהגביל את החותמים לפי צרכיו מבלי שייגרע דבר מבעלותו על החשבון וכספים אשר בו. הא ראיה שכאשר החליט מאגד הבנקים "לקרוא להלוואה" ולממש את הסכום המופקד בחשבון פאי כבטוחה, הייתה הפנייה לזאבי בלבד; לא לטנידה, ולא למורשי החתימה כנציגיה [קומיסר פ/7701].
בעלות ושליטה בהון העצמי - ממצאים
צ'רנוי הפקיד את כספי ערובת המימון בחשבון הבנק של חברת פאי בבנק פיבי שוויץ. זאבי רשם את החברה ומעיקרה היה לבעלים שלה ושל החשבון שנפתח בשמה. המאשימה ביקשה להוכיח שצ'רנוי, באמצעות טנידה, היה לבעלים של פאי וממילא לבעלים או בעל השליטה בחשבון פאי. לפי השקפתה כיון שצ'רנוי הוא "גורם מחזיק" בפאי הריהו , בעקיפין, גורם מחזיק בחברות המחזיקות באמצעי שליטה בבזק. נוסף לכך ניתן לראות בהעברת השליטה בפאי לידי טנידה ביטוי להשקעה משותפת של זאבי וצ'רנוי ברכישת מניות בזק.
מניות פאי