במהלך שנת 2000 פנה זאבי למאגד הבנקים בבקשה לקבל אשראי נוסף. הפניות הללו נערכו בסיוע קומיסר ונסמכו על מצגי המרמה שהוליכו לקבלת ההלוואה הבסיסית. הפניות הניבו אשראי נוסף בהיקף של עשרות מ"ד. כספי האשראי הנוסף שמשו למימון הוצאות העסקה. היתרה חולקה באופן שווה בין זאבי לצרנוי.
זאבי העביר את חלקו של צ'רנוי באשראי הנוסף (36.5 מ"ד) מחברת תקשורת מימון וניהול לאלפא וממנה לטנידה. מסלול עקלקל זה נועד להסוות את הקשר שבין זאבי לצ'רנוי .
צ'רנוי העביר סכום של 7.5 מ"ד מתוך חלקו באשראי הנוסף מטנידה לפורלאן ומפורלאן לאלומיניום החזקות. פעולות אלה נעשו מתוך ידיעה שהכספים התקבלו במרמה ממאגד הבנקים.
"סיפור המעשה" ממבט על מנקודת המשקף של הנאשמים
מזווית ההשקפה של ארבעת הנאשמים פרשת רכישת מניות בזק מידי כייבל היא "מקרה פשוט" של עסקה מסחרית רגילה; עסקת הלוואה ועסקת ברירה (אופציה). לשם מימוש עסקת רכישת מניות
--- סוף עמוד 9 ---
בזק זאבי נזקק למימון ערובת המימון. הוא קשר עם צ'רנוי עסקה כפולת פנים (להלן: "עסקת זאבי - צ'רנוי"[9]). צרנוי העמיד את סכום ערובת המימון לזאבי כהלוואה[10] לתקופה מוגדרת של חמש שנים שבסיומה נתונה לצ'רנוי ברירה בין שתי אפשרויות; פירעון ההלוואה בצירוף ריבית (פרמיה) של 100 מ"ד (להלן: "אופציית פירעון ההלוואה" או: "אופציית הפירעון") או רכישת מחצית מניות בזק (כ-10% מהון המניות של בזק) במחיר ששולם בידי זאבי בעסקת המניות (להלן: "אופציית רכישת המניות" או: " אופציית הרכישה").
לעסקת זאבי – צ'רנוי ניתן ביטוי מפורש במערכת הסכמים בכתב שנכרתו בין זאבי לצ'רנוי. בהסכמים יש ציון מפורש לכך שמימוש אופציית רכישת המניות כפוף להיתר משרד התקשורת ועמידה בכל תנאי מסדיר (רגולטורי) אחר[11]. הנאשמים בכלל ושני בעלי העסקה בפרט מכחישים בתוקף רב קיום הסכמות בעל פה.
זאבי זיהה בעסקת מניות בזק הזדמנות עסקית גדולה (במיוחד בהסתכלות אורכת טווח של הגדלת ההחזקות והשגת שליטה בחברה). מבחינתו השגת המימון של ערובת המימון הייתה המפתח למימוש העסקה. על כן היה מוכן להעניק לצ'רנוי ברירה (אופציה) עסקית שסיכויי התשואה החיובית שלה גבוהים וסיכוני ההפסד מעטים.
באור דומה, אך במעין תמונת מראה, נתפסה עסקת זאבי – צ'רנוי בעיני צ'רנוי. כספו שימש להתנעת העסקה. 143 מ"ד אינם סכום מבוטל גם למי שנחשב אז (אולי גם היום) ל"מיליארדר". צ'רנוי אינו זורה כספו לכל רוח. עסקותיו נבחנות בקפידה. על כן העדיף להימנע מרכישה מיידית של מניות בזק ובמקום זה להחזיק באופציה לקבל את החזר ההלוואה בתשואה של 100 מ"ד (משקפת ריבית של %½8 לשנה שהיא טובה יותר מהתשואה על הפקדה בבנק אך הולמת הלוואות פרטיות בשוק המסחרי) או להמיר את ההלוואה ברכישה של המניות. היכולת "לעמוד מן הצד" לאורך זמן ולבחור בנתיב העדיף, היא "ההיגיון המסחרי" של נכונות צ'רנוי להעמיד את כספי ערובת המימון לרשות זאבי. מבחינת צ'רנוי היה זה "מצב זכייה מובטחת" [12] (Win – win situation) .