עיון בשלל הראיות; המסמכים בכתב, דברי הנאשמים, עדויות עורכי הדין שייצגו את הצדדים ומעט עדים נוספים (ראט, חפץ) מגלה בעליל שההבנות הנוספות נועדו להסדיר את הסכסוך הכספי. אין להן כל השלכה על שמירת חוק הבזק ואין בהן הוכחה להצבת מבנה של שותפות בין צ'רנוי לזאבי. דברים שנאמרו בשיחות ובמפגשים, הועלו על הכתב במסמכים ודו"חות פורמאליים, "מזכרים", "עיקרים לדיון" או רשימת מטלות. דברים שנלחשו מפה לאוזן ולא קיבלו ביטוי בכתב, אם בכלל היו, היו כלא היו. אין ראיה שמאן דהוא פעל או נמנע מלפעול בשל הסכמות על פה חשאיות. חילוקי הדעות נבעו מפרשנות שונה ואפילו קוטבית של הסכמים ומסמכי הבנות שבכתב.
--- סוף עמוד 70 ---
קיבוץ ממצאים ומסקנות עד כאן
בנקודת המוצא של כתב האישום מצויה טענת המאשימה שזאבי, צ'רנוי ורום, בסיוע קומיסר גיבשו תוכנית לרכישה משותפת של מניות בזק. כיון שהם חששו מאד שצ'רנוי לא יוכל להיכלל בהיתר על שמו או ביחד עם זאבי לרכישת המניות, רקמו תוכנית שיתוף נסתרת שבה עוגנה שותפותו של צ'רנוי ברכישת המניות ("מצב הזיקה המוסווית"). מצב הזיקה המוסווית הוא דו ממדי. מימד אחד מגולם בהסכמים בכתב ובהבנות בעל פה שנשמרו בסודיות מרובה ולא הובאו לידיעת כל גורם חיצוני (במיוחד הוסתרו הדברים ממשרד התקשורת ומגורמי מאגד הבנקים) וכדי שהתוכנית לא תיחשף לרשויות האמורות היא נשמרה בהסתר קפדני גם בתוך מערכות הפעולה של שותפי העסקה. מימד שני נעוץ בהתוויית מארג הסדרים מוסכם שתכליתו להסוות את הרכישה המשותפת באופן שתיחזה להיות מצב זיקה עתידית כחוק, אך למעשה שיקפה מצב זיקה מוסווית קיים פורץ גדרות חוק.
עד הנה בדקתי את טענת המוצא עלפי ששה ראשי העניין שאמורים לְתַקֵף את הטענה: (1) הסתרת זיקת צ'רנוי לעסקה; (2) החלטה לבצע רכישה משותפת - נסיבות קדם הסכמיות; (3) ביטוי לתוכנית המרמה בהסכמים בכתב ובעל פה; (4) שליטה בכספי ערובת המימון; (5) הסכמות נוספות ומשמעותן ביחס: שותפות - הלוואה; (6) התנהלות בתקופת ההסכם.
להלן עיקרי הממצאים והמסקנות.
הסתרת זיקת צ'רנוי לעסקת זאבי –צ'רנוי
השותפים החליטו לשמור בסודיות מרובה את עסקת זאבי –צ'רנוי וממילא את זיקתו של צ'רנוי – יהא טיבה אשר יהא – לעסקת המניות. הדברים קבועים באורח חד משמעי בהסכמים שנחתמו בידי הצדדים.
תכלית הסודיות הלכה ומעשה הייתה הסתרה; הסתרת זיקת צ'רנוי לעסקת המניות כדי שגורמי משרד התקשורת וגורמי הבנקים לא יידעו דבר על כך.