פרקליטיו הנכבדים של נאשם 1 ציינו בעניין זה, בין השאר: "אילו המטרה הייתה להשפיע על השער, היה צריך לפעול בשלב מוקדם ככל הניתן, כדי להשפיע באופן המירבי על הממוצע. בוודאי שקניות בימים האחרונים, ובפרט ביום האחרון, נעדרות כל השפעה על הממוצע..." (סעיף 178 עמ' 33 סיכומי נאשם 1).
לא ניתן לקבל עמדת הפרקליטים הנכבדים.
נאשם 2, כמו נאשם 3, ידע ידוע היטב כי הממוצע הוא זה שקובע. נאשם 2 לא נזקק להערות ועצות מחברו שפירא, כמו גם לא מנאשם 3. הדברים היו חתומים וטבועים בראשו.
--- סוף עמוד 138 ---
למדנו כי לא כל שיחות נאשמים 1 ו-2 תועדו בהאזנות הסתר. הנאשמים ידעו לעבור למכשירי טלפון שאינם תחת האזנה (באותו יום, זמן קצר אחר-כך, ראה שיחה 1158), כמו גם ידעו להחליף דברים בפגישות, שלא באמצעות הטלפון, זאת משהיה להם לומר דברים שראוי לבודדם בחגורת ביטחון (ראה דבריו של נאשם 3, כיצד יש להריץ מניות בתת-הפרק הדן ב"ראיות תומכות", "התנהגות מפלילה").
יתר על כן, אליבא דנאשמים, טימור בן-יהודה הינו "משקיע אסטרטגי", בבחינת "טייקון" כלכלי. עם כל הכבוד לנאשם 1, טימור בן-יהודה אינו נתון לשליטתו, טימור בן-יהודה, כפי שציינתי, אינו בבחינת מריונטה המופעלת על-ידו. לטימור בן-יהודה סדר יום משלו, העדפות משלו, וגם משהינו פועל לטובת עניינם של חבריו – עדיין השקעותיו נעשות על-פי צרכיו.
בכל מקרה, השיחות משקפות תמונה עובדתית בהירה.
בשיחה 1002 נאשם 2 עדכן את נאשם 1 בשער מניית מנופים. נאשם 1 ציין כי שער המניה אינו עולה, ונאשם 2 השיבו: "נכון, צריך פה אמרתי לך, את הסכום שצריך. אבל נראה לך אה מטופל לעוד שבוע? או מטופל ליום יומיים".
לאמור, נאשם 2 הגיב לטרוניית נאשם 1 על-כך ששער המניה אינו עולה במילים: "אמרתי לך את הסכום שצריך". נאשם 2 לא הגיב וציין כי הוא עוסק בפעולת איסוף כלשהי, אלא דיבר כמעט כמי שיצא מהארון לרגע לשנייה קלה כאומר: אמרתי לך, אני צריך סכום כסף על-מנת להשפיע על המניה.
מיד בהמשך, שיחה 1018 משעה 13:03, נאשם 2 עדכן את נאשם 3: "...תדע שהכל בסדר. דיברתי איתו עכשיו. הוא מארגן הכל, חלק לעוד יום יומיים וחלק ליום האחרון. שומע?
"נאשם 3: אבל זה לא... ממוצע קובע".
לאמור, נאשם 2 דיווח לנאשם 3 כי נאשם 1 "מארגן הכל" ונאשם 3: "ממוצע קובע".
שיחות המעגנות עמדת המאשימה.
שיחות שיש בהן לערער עמדת ההגנה.
לא זאת אף זאת, מה הקשר בין איסוף מניות למשקיע אסטרטגי ול:"ממוצע קובע"?! לא ניתן למצוא כל קשר סביר. יש לפרש את השיחות כפשוטן. יש לפרש את השיחות על-פי לשונן ורצף עניינן. הנאשמים דיברו על ה"מחלץ" שמארגן נאשם 1, "מחלץ" שיזרים מכספו, כסף שיהא בו כדי להעלות שער המניה. ראוי כי שער המניה יעלה בתחילת התקופה, הואיל וה"ממוצע קובע".
- הסנגורית המלומדת הצביעה בסיכומיה כי ביום 28.11.10 נתן נאשם 2 הוראת קנייה של 300 אלף ערך נקוב בשער של 102.7 אגורות, הוראת הקנייה לא בוצעה במלואה, נאשם 2 השאיר את הוראת הקנייה ונתן הוראות נוספות בשערים גבוהים יותר כדי לקבל את כמות המניות בה היה מעוניין, כך הסנגורית. הוראת הקנייה במחיר 102.7 נותרה פתוחה והתבצעה בהמשך המסחר (סע' 343, עמ' 53 לסיכומי נאשם 2). באופן דומה הצביעה הסנגורית על הוראות של נאשם 2 שלא היה בהן כדי להעלות השער (ראה סע' 345-344).
--- סוף עמוד 139 ---