הסנגורית בלמדנותה העמיקה חקר בכל הוראות הרכישה שנתן נאשם 2 בתקופה הרלוונטית, וגילתה מספר הוראות, שלא היה בהן כדי להעלות את שער המניה.
אכן כך, לא כל פעולותיו של נאשם 2 מתיישבות ותומכות במארג ראיות התביעה. עם זאת, בחינת פעולות אלה מלמדת כי אין בהן כדי להחליש התשתית העובדתית שהוכחה בבית-משפט. הוראות הרכישה שנתן נאשם 2 כולל יום 28.11.10, הובילו להעלאת השער כמפורט לעיל.
- פרקליטתו המלומדת של נאשם 2 ציינה בסיכומיה כי הנאשם רכש כמות של כ-17 מיליון ערך נקוב מניות מנופים, כמות מניות: "שגם להבנת מומחה התביעה ניתן לצפות שתביא לעליית שער במניה כגון מנופים, והנה, כל רכישותיו הביאו לעליית שערים זניחה של פחות מאחוז בממוצע". ועל-כן, כך הפרקליטה המלומדת, ככל שאלדר פעל במסגרת קשר תרמיתי – מדובר בכישלון חרוץ המיוחס למי שהמאשימה מאדירה את תחכומו (סע' 350 עמ' 54 לסיכומי נאשם 2).
בעניין ההשפעה על עליית השערים אליבא דמומחה ההגנה, התייחסתי בפרק הדן ב"ראיות תומכות", תת-פרק המתייחס לעדויות המומחים.
לגופה של טענה, נראה כי העמדה שבוטאה על-ידי הסנגורית המלומדת מתנגשת ומתפוררת מול התשתית העובדתית שהוכחה בבית-משפט.
- פרקליטיו המלומדים של נאשם 1, עו"ד נבות תל-צור, עו"ד ירון ליפשס ועו"ד ליה גוני, גרסו בסיכומיהם כי התאוריה שהובילה את המאשימה במהלך החקירה הייתה כי טימור בן-יהודה הינו בבחינת "איש קש", שמומן בפועל ע"י נאשם 1 ונניקשווילי. לטענת המאשימה: "... עסקאות הרכישה שבוצעו על-ידו היוו עסקאות מלאכותיות, שאינן מייצגות ביקוש אמיתי אלא התערבות מניפולטיבית במסחר במטרה להשפיע על השער" (סעיף 70 עמ' 12 סיכומי נאשם 1).
הסנגורים המלומדים הוסיפו כי במהלך החקירה הוטח בטימור בן-יהודה שהינו משקר, וזה נעלב עד עמקי נשמתו. ובסופו של יום, הוגשה הודעתו של טימור בן-יהודה, בהסכמה.
ההתפתחות בעמדת המאשימה מהחקירה ברשות, ועד הגשת כתב האישום, אין בה לומר דבר וחצי דבר. אדרבא, ניתן לשבח המאשימה שלא דבקה בחשדות ראשוניים, ונוכח חומרי החקירה שנצברו, נשתנתה עמדתה.
יכול בהחלט שטימור בן-יהודה רכש מניות מנופים, מבלי שנפל רבב בפעולותיו.
עשייתו של טימור בן-יהודה אין בה כדי להשליך על מטרתם של הנאשמים.
לגישת המאשימה, נאשם 1, באמצעות נניקשווילי, פנה לטימור בן-יהודה לקידום התכנית המרמתית, להשפעה על שער מניית מנופים.
גם אם יכול שטימור בן-יהודה רכש, מבחינתו, מניות מנופים בעסקאות לגיטימיות, שהיה בהן פוטנציאל רווחים, כמו גם פוטנציאל הפסדים, עדיין מדובר ב"מטרה מעורבת". מטרה לגיטימית שאין בכוחה להכשיר את הקשר הפלילי שנקשר בין הנאשמים לקידום התכנית המרמתית להשפעה על שער המניה, בדרכי תרמית (ראה פרק מצע משפטי).