הנאשם 3 ציין על בסיס לוח הציטוטים כי ביום 12.12.10, החל משעה 10:00 בבוקר, החל לפזר הוראות מכירה, משהנייר ירד ל-98.8 נתן הוראת קנייה, ולאחר מכן שוב נתן הוראת קנייה עד
--- סוף עמוד 165 ---
שהנייר עלה ל-101.3 ואז החל למכור. כלומר, כך הנאשם 3: "זה מהלך יום של DAY TRADE קלאסי, כמויות קטנות" (עמ' 1322 שו' 11-10). ובהמשך, לשאלת התובעת על הוראת מכירה בשער 101: "אדוני אני הכנסתי פקודות מכירה בשעה 16:07 למכור 30 אלף גם כן ב-101, אני הכנסתי פקודה לקנות 200 אלף ב-96.1" (עמ' 1322 שו' 16-15).
התובעת הטיחה בנאשם 3 כי הוראת המכירה באה בעקבות שיחתו עם נאשם 2, ותשובת נאשם 3: "אני הולך איתך, בעקבות האמירה הזאת הכנסתי 30 אלף ב-101, ישים לב כבודו אחרי דקה אני מכניס עוד 30 אלף ב-101, אחרי עוד 10 דקות אני מכניס 20 אלף מכירה ב-100, ואז אני נכנס לשלב הרנדומלי, מנסה למכור ב-99, וכמובן שבנעילה, אם כבר מישהו השפיע, זה אני להוריד את השער מ-101 ל-100.7. אני מוכר. אני מתכנן איתו להריץ נייר, הוא נותן לי להגיע ל-101, ואחרי זה אני בא ומתחיל להוריד אותו ואני ממשיך להריץ אותו? זה לא הגיוני" (עמ' 1322 למטה).
התובעת מקשה על הנאשם ושואלת האם עובדתית ההוראה של נאשם 3 נקשרה עם ההוראה של נאשם 2: "עובדתית הזרמתי באותו יום 30 פקודות, ואני מאמין שגם הפקודה שהכנסתי שניה אחרי זה נתפסה, אז את לא מתואמת? אז הכל מתואם. תובעת: למה איתן אומר לך למכור? נאשם 3: אני מבין שלא יכול להיות ביני לבין אלדר תיאום כי אני עובד עליו, אי-אפשר בשקר לעשות תיאום, אני לא יכול גם לתאם וגם לשקר, זה לא הולך ביחד" (עמ' 1323 שו' 5-4).
מקובלים עלי דבריו של פרקליטו המלומד של נאשם 3 בנקודה זו: "מדובר בשיחה שהתקיימה בשעה 16:09 ואילו נאשם 3 היה פרוש עם פקודות מכירה במניה כבר משעה 10:00 בבוקר ובמהלך כל היום, קרי ברור שפקודות המכירה שפיזר נאשם 3 לא ניתנו לאור השיחה האמורה, אלא מדובר בהמשך הפעילות השגרתית של נאשם 3 מאותו יום. די בעובדה זו לבדה כדי לסתור את טענת המאשימה בדבר עסקאות מתואמות.
יתרה מכך, לאחר שיחה זו ניתן לראות שנאשם 3 מפזר פקודות מכירה גם, ובעיקר בשערים נמוכים מ-101, כלומר לא רק שפעולותיו של נאשם 3 אינן תואמות את דבריו של נאשם 2, אלא גם שהן מובילות לירידת השער ולא לעלייתו – בניגוד גמור לתזה של המאשימה" (סע' 456-455, עמ' 72, סיכומי נאשם 3).