רצונו של הנאשם 2 ליתן פרשנות שונה למובן מאליו נשקפת במלוא פתלתלותה בעמ' 1004 שו' 26 עד 1009 שו' 2.
- הנה נא, נאשם 2 עדכן את נאשם 3 על שיחתו עם נאשם 1, על-פיה נאשם 1 פועל להעברת הכסף מה"קונה" בשני חלקים, כשהראשון הינו תוך יום-יומיים. החלק השני בשלב המאוחר, נתון שהוביל לתגובה של נאשם 3 כי חשוב לשמור בנושא זה את הממוצע, שהוא זה שקובע אם המניה תיכנס למדד, אם לאו.
--- סוף עמוד 30 ---
שוב, החיבור ההדוק בין "הקונה" "מחלץ" לבין ההשפעה על שער מניית מנופים בתקופה הרלוונטית.
- צא וראה, נאשמים 2 ו-3 לא הזכירו, ולו בשמץ קצת, איסוף מניות למשקיע אסטרטגי, אלא שיחת השניים התמקדה בהבאת קונה ("מחלץ") שתאפשר רכישת מניות והשפעה על שער המניה.
התרכזות השניים בעניין ה"ממוצע", ממוצע שער מניית מנופים בתקופה הרלוונטית לקראת המועד הקובע, משמיטה, לא מעט, גרסת הנאשמים כי אותו קונה בשיחתם הינו בבחינת משקיע אסטרטגי, שכן לו נתבקש נאשם 2 לאסוף מניות, מה לאיסוף זה ולממוצע שער מניית מנופים בתקופה הרלוונטית?! ממוצע, שהינו במוקד השיחה והתחבר ברצף לנאמר לנאשם 1 "את הסכום שצריך" ונאשם 1: "הוא מארגן הכל".
- נאשם 1 נתבקש בבית-המשפט להתייחס לעובדה שנאשמים 2 ו-3 חיברו אותו להשפעה על שער מניית מנופים ותגובתו: "אבל מה אני אשם?" (עמ' 709 שו' 11).
צא ולמד, החומה שביקש נאשם 1 להקים בין "השקעתו" של טימור בן-יהודה לבין התחרות או ההתמודדות על הכניסה למדד ת"א 100 – מנוקבת ככברה.
- נאשם 2 נדרש להתבטאותו באותה שיחה במהלך חקירתו הנגדית. נאשם 2 הסביר כי התכוון במילים: "הסכום שצריך" לטימור ו:"...יכול להיות שהמילה הייתה צריכה להיות הקונה שצריך, זה לא משנה את המהות, אני הגדרתי את המהות כהזדמנות, אותם מוכרים שיגיעו..." (עמ' 1002 למעלה).
התעקלותו של נאשם 2 בבית-משפט בלטה למרחוק (ראה למשל עמ' 1007-1004). דבריו נשמעו מופרכים עד שביקשתי הימנו לשמור על כבודו, כבוד לו הינו זכאי, ולנסות להסביר את השיחה המתועדת כלשונה ופשוטה. כל שמוכן היה נאשם 2 לאשר, שסכום הכסף של הקונה, שאמור היה להביא נאשם 1, היה בו כדי להשפיע בדרך טבעית על שער המניה. הנאשם 2 אישר כי נושא השער הטריד אותם (נאשמים 1 ו-2) אותם ימים.
רוצה לומר, נאשם 2 ניסה בבית-המשפט ליתן פרשנות המתיישבת עם גרסתו. ברם, לא ניתן לקבל גרסתו, שכן השיחה תועדה ומשמעותה ברורה. נאשם 1 הלין על כך, שהשער לא עולה ונאשם 2 השיבו בעניין השער: "אמרתי לך את הסכום שצריך". מוקד שיחת השניים היה שער מניית מנופים, וסכום הכסף, שצריך על-מנת לפתור את בעיית שער המניה, ש"לא עולה" בשוק לא נוח באותו יום.