(1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
(2) השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות סעיף 56(א) לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור.
- בית המשפט העליון עמד בשורה של פסקי-דין על התכלית החקיקתית של הוראת סעיף 54(א) לחוק. בע"פ 5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו] (להלן: עניין ואקנין) ציין כבוד הנשיא ברק בפסקה 21 כי:
"הוראה זו באה להגן על הציבור הרחב בכלל, ועל ציבור המשקיעים בתחום משכנתאות בפרט, מפני תרמית בניירות ערך. היא נועדה להבטיח הגינות במסחר בניירות ערך. היא באה למנוע יתרון בלתי הוגן. היא באה לאפשר קיומו של שוק ניירות ערך משוכלל ובורסה תקינה. היא מכוונת להבטיח מידע אמין אשר יאפשר הערכת הסיכון והסיכוי בכל השקעה. היא מבוססת על הצורך לקיים את אמון הציבור בשוק ניירות הערך".
עקרונות אלה מדגישים את החשיבות העליונה לקיומו של שוק הון הנהנה מאמון הציבור, והמתנהל על פי כללים של יושר, הגינות וגילוי נאות.
- עבירת ההשפעה בתרמית הקבועה בסעיף 54(א)(2) לחוק נובעת מאופייה המיוחד של ה"סחורה" הנסחרת בבורסה: השווי של נייר ערך קשה להערכה מדויקת עבור רוב המשקיעים שאינם אנליסטים בעלי ידע כלכלי, ומשכך הופך מחיר השוק של הנייר לנתון דומיננטי בשיקוליהם. על כן, קיימת חשיבות רבה לכך שהמסחר בבורסה יתנהל בצורה שתבטיח כי "מחיר השוק" של ניירות הערך אכן ייקבע באופן חופשי, ללא התערבות חיצונית מניפולטיבית או מלאכותית. שערו של נייר ערך בשוק תקין והוגן צריך לשקף את נקודת המפגש האמיתית בין ההיצע והביקוש, זאת בנוסף לגורמים של סחירות, תשואה וסיכון. פעילות בבורסה שתכליתה היא העלאת שער נייר הערך או הורדתו, וכן פעילות שמטרתה למנוע את ירידת השער או לקבע אותו ברמה מסוימת, משבשת את יכולתם של המשקיעים להעריך את "מחיר השוק" של הנייר בצורה נכונה, שכן הם מניחים שמאחורי קניות ומכירות של ניירות הערך עומדים קונים מרצון ומוכרים מרצון, המונעים אך ורק משיקולים כלכליים.
- בעניין ואקנין התייחס כבוד הנשיא ברק לעבירת ההשפעה בתרמית בהאי לישניא:
--- סוף עמוד 6 ---
"... ביסוד הוראת סעיף 54 לחוק ניירות ערך מונח הרצון להבטיח הגינות במסחר בניירות ערך ו/או משכנתא. לשם כך בא הרצון להבטיח גילוי, אשר יאפשר קבלת החלטות מודעות, תוך כדי שקילת הסיכון והסיכוי. מחיר נייר הערך משקף שיווי משקל בין היצע ממשי לבין ביקוש ממשי, אשר מקורו בתחזיות המשקיע בדבר תוחלת הרווח העתידית מאותה השקעה. בכך מובטח אמון הציבור בשוק ניירות הערך ובמידע הכלכלי שהוא מייצג. ודוק: אין הבטחה להצלחה. התחזיות עשויות להיכשל. אך נקבע מנגנון שוק - המבוסס על הערכות כלכליות - אשר על פיו ייקבע מחירו של נייר הערך. על רקע גישה תכליתית זו יש לבחון את המצבים השונים אשר, על פי הטענה, מהווים השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך..."