על-פי גרסתו זו, פנה אליו נאשם 2 וביקש למכור מניות מנופים שברשותו. במצב דברים זה, פעל הוא אצל אברהם ננקשווילי, מי שכינה: "בשר מבשרו", "אביו העסקי", שהסדיר מכירת המניות לטימור בן-יהודה.
גרסה זו של הנאשם 1 בחקירה ברשות הינה בבחינת "השלד הפיזי" המהווה בסיס עמדת המאשימה.
- נאשם 1 נדחק על-ידי התובע המלומד, עו"ד אמיר טבנקין, בחקירתו הנגדית בבית-המשפט לפינה וציין כי במהלך חקירתו ברשות, חשש כי טימור ייפגע מהרעש התקשורתי ועל-כן: "...ניסיתי להרחיק את טימור מהסיפור הזה" (עמ' 669 שו' 30-29). ובלשונו: "ש. אתה נמצא בחקירה ברשות, יש שם קטע שאתה לא רוצה לספר אז אתה בוחר בשקר? זה מה שאתה מספר לי? שפחדת שאולי אתה עובר על החוק אז בחרת לשקר? ת. האינסטינקט הראשון שלי היה איך לשמור על טימור. ש. קודם כל אתה אומר שאתה פוחד על עצמך, לא רצית לגלות את זה ואז החלטת לשקר. זה מה שאתה אומר לי עכשיו בבית-משפט. ת. החלטתי לא לדייק, כן. ומהר מאוד, תוך כדי השאלות אני מנסה לחשוב גם מה לא בסדר בעסקת טימור" (עמ' 671 שו' 8-2).
לאמור, נאשם 1 הודה בבית-המשפט כי בחר להעיד עדות שאינה נכונה ברשות לניירות ערך בשל שיקול אישי כזה או אחר שלו ו/או של טימור.
- התובע המלומד לא הקל עם נאשם 1 בבית-המשפט והציג לו פעם אחר פעם כי בחקירתו ברשות אמר דברים שונים, וזה סיפר כי בחר ש"לא לדייק", הואיל ולא היה בקיא בתקנות: "חשבתי שעשיתי משהו לא בסדר ואז לא... כי אני לא כזה בקיא בכל התקנות של הרשות לניירות ערך וזו הסיבה שביקשתי התייעצות עם עורכי-הדין" (ת/1א, קובץ 557 עמ' 2). התובע
--- סוף עמוד 91 ---
המלומד ציין שגרסתו אינה הגיונית הואיל ובשלב בו אמר את אותם דברים כבר היה מודע לכך שהרשות יודעת ומכירה את כל מהלכי השוק שבוצעו בין נאשם 2 לטימור. הנאשם נותר בעמדתו (עמ' 674 למטה).
באופן דומה, בחקירתו ברשות שלושה ימים אחר-כך, ביום 17.07.11, עימתה החוקרת, הגב' שירה ילין, את נאשם 1 עם דברים קודמים שאמר בנושא פנייתו של נאשם 2, שהיה מעוניין למכור חבילת מניות שהייתה ברשותו, שאינם מתיישבים עם גרסתו המאוחרת. ושוב, נמצא נאשם 1 מסביר מדוע שיקר בחקירתו: "אני לתומי חשבתי שאולי עשיתי משהו לא בסדר והתגובה הספונטנית שלי הייתה שלא..." (ת/1ב, קובץ 583, עמ' 22, שו' 25-10).
הנה נא, נאשם 1 עצמו לימדנו על דרכו.
נאשם 1 ציין בחקירתו ברשות כי משהיה סבור כי נפל פגם בהתנהלותו, וזו אינה מתיישבת עם החוק, ראוי לו להסתיר ולכסות את האמת ולומר דברים שאינם נכונים.
- כמצוין לעיל, בחקירתו ברשות מיום 13.07.11 (קובץ מס' 556 עמ' 9) תיאר נאשם 1 תיאור שונה מזה שמסר בבית-משפט. על-פי תיאורו, נאשם 2 פנה אליו ואמר: "...יש חבילת מניות שאפשר למכור, אתה מכיר מישהו שישקיע, אז אני בודק אם יש מישהו שרוצה כן להשקיע" (שם, שו' 9-7), ובהמשך אישר כי ביקש לארגן לנאשם 2 קונה מבלי שהם דיברו ביניהם איזה מניות נאשם 2 מחזיק ברשותו. נאשם 1 ציין גם בחקירתו ברשות כי נאשם 2 שאל אותו: "...אם אני מכיר מישהו שירצה לקנות חבילת מניות גדולה... פנה אלי כנראה פעמיים או שלוש... בפעם השלישית הוא כבר לא פנה אלי, הוא פנה ישירות לאודי ברזילי, כי הוא ידע שיש לקוח לאודי" (ת/1א, קובץ 556 עמ' 10).
משנתבקש הנאשם בבית-המשפט ליישב בין שתי הגרסאות השונות, ציין כי מדובר בגרסה אחת המתארת שני אירועים נפרדים, אירוע של אפשרות לרכוש מניות (עבור טימור), אירוע בפני עצמו, בעקבות שיחה עם אברהם ננקשוילי (עמ' 576 שו' 21-17).