נאשם 1 באמצעות שותף שהינו "בשר מבשרו", "אביו העסקי", יזם וארגן רכישת מניות מנופים על-ידי טימור בן יהודה.
- יתר על כן, טימור בן יהודה נשאל בחקירתו ברשות מדוע לא רכש את המניות בבורסה. על-פי ההודעה המוסכמת נאמר לו כי בקנייה בסכום גדול שכזה בבורסה: "המחיר עולה מיד". וליתר דיוק: "...הוא אמר לי שישנה חבילת מניות, ושאי-אפשר עכשיו לקנות חבילה כזאת בבורסה" (ת/81, עמ' 62, שו' 7-6) [ההדגשה שלי – ד.ר].
לא ניתן לטעון כי יש ממש בדברים שנמסרו לטימור בן יהודה, לפיהם לא היה בכוחו לרכוש את חבילת המניות בבורסה.
טימור בן-יהודה ציין בהודעתו המוסכמת כי לא ידע, כל עיקר, על ההנפקה קודם רכישת מניות מנופים בדרך שתוארה על-ידו.
צא וראה, על-פי ההודעות המוסכמות, ת/81 ו-ת/77, טימור בן יהודה רכש חבילת מניות מנופים במיליוני דולרים, על-פי יוזמת נאשם 1 ובדרך שהותוותה על-ידו ושותפו, נאשם 2.
יתר על כן, על-פי ההודעות המוסכמות, טימור בן יהודה הוזן במידע כוזב על-מנת לאפשר לנאשמים 1 ו-2 לממש תוכניתם.
--- סוף עמוד 93 ---
- הנאשם 1 הסביר כי הוא שמע שלנאשם 2 יש חבילת מניות למכור ועל-כן מששמע שטימור מתעניין במניות מנופים, הציע לנאשם 2 למכור לטימור בשער אותו נקב נאשם 2 (עמ' 687 שו' 24 עד עמ' 688 שו' 6).
נאשם 1 הדגיש חזור והדגש בבית-משפט כי החיבור של נאשם 2 עם טימור אינו נובע מרצון לגרום להעלאת שער מניית מנופים (עמ' 689 שו' 23). טימור היה זה שקבע את כמות מניות מנופים שהוא מעוניין לרכוש, והוא זה שקבע את השער בו הוא מעוניין לרכוש את מניית מנופים (עמ' 690 שו' 288).
- ועוד, נאשם 1 בעדותו בבית-משפט נשאל מדוע היה על נאשם 2 למכור לטימור בן יהודה במחיר נמוך מהמחיר בו נסחרה מניית מנופים בבורסה באותה תקופה. נאשם 1 השיב: "אני יכול לענות על מה שאני עשיתי, איתן ייתן תשובה, אבל באותה תקופה שאיתן רצה ב-97 אגורות, אז אני אמרתי לו 96, זה עולה גם בשיחות, כשהוא רצה 101 או 102, אני אמרתי לו לא, 100, למה הוא הסכים? לא יודע, אולי גם פה הכנסתי אותו לפחדים והוא הסכים, לי היה חשוב שטימור יעשה עסקה טובה" (עמ' 782 שו' 5-1).
נאשם 1 תיאר תמונת מצב מיוחדת ומשונה.
על-פי תיאורו, נאשם 2 שהינו איש בורסה ותיק, נענה לבקשותיו ומכר לטימור בן יהודה מניית מנופים במחיר הפסד?!
- הנה נא, ההודעות המוסכמות של ננקשוילי ושל טימור בן-יהודה (מוצגים ת/77, ת/81) מעגנים עמדת המאשימה, לפיה הפנייה לרכישת מניות מנופים הייתה של נאשם 1.
טימור בן-יהודה לא יזם רכישה שכזאת ולא ביקש לרכוש מניות מנופים קודם לפניית נאשם 1 לננקשוילי.