למעלה). לדברי נאשם 1, אין כל קשר וצריך לעשות הפרדה בין השיחות בנושא מצב השוק לבין השקעתו של טימור (עמ' 725 שו' 26-24; עמ' 726 למטה).
למותר לחזור ולציין, כי אין ממש בדבריו של הנאשם בבית המשפט.
- מעמדו של נאשם 1 בא לידי ביטוי גם בשיחתו של נאשם 2 עם שותפתו באותם ימים, גב' גלי ליברמן, שיחה 3576 מיום 29.11.10 שעה 11:23: "נאשם 2: טוב אני בברלין עכשיו, אני בברלין, אני מחכה, תיכף ג'קי ידבר איתי, לאן, לאן לשדר, אני אגיד לכם. גלי: טוב או.קי".
כשעה וחצי אחר-כך, באותו יום, שיחה 3622 בין נאשם 1 לנאשם 2, בה אישר נאשם 1 כי הנושא מטופל והכסף לרכישת מניות בדרכו לנאשם 2.
בשעה 15:42 באותו יום, שיחה 3707, שוחח נאשם 2 עם שותפו, רועי גיל. נאשם 2 עדכן בשיחה את שותפו כי שוחח עם נאשם 1, ובלשונו: "אל תעביר עוד כלום מהפנימי באקסלנס, אתה שומע? רועי: בחלק כבר עשיתי 800 אלף, עשיתי. נאשם 2: ה-800 זה בסדר, אבל משלנו אל תעביר עוד כלום. רועי: לא מעביר כלום. נאשם 2: אין בעיה כי דיברתי איתו עכשיו, הוא... רוצה להמשיך. רועי: אין בעיה, אבל שתדע איתן, בוא... אני רוצה שתבין את זה, זה הכל לא רלוונטי. נאשם 2: אני יודע, אני יודע".
דהיינו, נאשם 2 מדבר על 3 מיליון מניות מנופים שרכש במסחר, ובכוונתו להמשיך ולרכוש מניות מנופים על-פי הנחיית נאשם 1: "דיברתי איתו עכשיו.. הוא רוצה להמשיך".
לאמור, נאשם 2 עושה בבורסה במניית מנופים על-פי הוראת נאשם 1. נאשם 1 הורה לו להמשיך והוא ממשיך ברכישת המניה בבורסה.
- ביום 30.11.10 העריך נאשם 2 כי יש לשמור באותו יום על שווי שוק של לא פחות ממיליארד ₪ (ראה הודעת נאשם 2, קובץ 627 עמ' 16). שיחה 3822 מיום 30.11.10 עם נאשם 3 (בעניין מניית הכשרת היישוב), החל מעמ' 3 למטה: "נאשם 2: אם הוא יורד במיליארד ₪ הוא לא בת"א 100. נאשם 3: מה, כמה... מה בקובע? נאשם 2: כן בסוף היום. נאשם 3: נו אז אתה לא רוצה את זה? נאשם 2: לא רוצה לעשות כלום. אני? מה, מה זה משנה לי? אני עם מנופים בפנים בלי שום קשר להכשרה. נאשם 3: אם אין הנפקת מדף. נאשם 2: כן. ואם יש, ואם מישהו מודיע על הנפקת מדף, אני הורס לו את ההנפקה. נאשם 3: איך? נאשם 2: דופק שורטים".
נאשם 1 נותר בבית-המשפט בגישתו, לפיה הוא לא ידע כי נאשם 2 העריך שירידה משווי של מיליארד ₪ עלולה לחסום כניסתם למדד ת"א 100, כמו כן, לא ידע על כוונתו של נאשם 2 להרוס הנפקת מדף בדרך של "דפיקת שורטים" (עמ' 763 שו' 7-1).