גרסתו של נאשם 1, לפיה לא עלה בדעתו לבחון יחד עם נאשם 2 [שהינו לדידו "האיש שלי בשוק ההון" (עמ' 776 שו' 3)] השקעת טימור בן יהודה במניית מנופים כחלק ורכיב בהתמודדות מול חברות אחרות על כניסה של המניה למדד ת"א 100, נשמעה בבית-המשפט עקורה ובלתי מתקבלת על הדעת.
--- סוף עמוד 96 ---
- ועוד, נאשם 1 נדרש בבית-המשפט לשיחה 4186 מיום 30.11.10, ותשובתו: "תשאל אותם, אני חוזר ואומר שבשום שלב לא ידעתי בזמן אמת מה הפעולות שהם עושים, אם הם קונים בשוק, לא קונים בשוק, לא הייתי חשוף לאינפורמציה הזאת, אותי הנחה דבר אחד ואין טעם שאני אחזור עליו" (עמ' 764 שו' 25-23).
וכן: "אבל אדוני, מה שחשוב ועולה גם בשיחות, וגם בשיחות של איתן בתחילת הדרך, שמדובר על רוכש, משקיע שבא לקנות מניות בהיקף של 3-4 מיליון דולר, זה מה שהיה ידוע שבוע או עשרה ימים לפני המועד הזה שאנחנו מדברים עליו, ואיתן ידע שיש משקיע שרוצה לקנות מניות מנופים בהיקף הזה. נקודה. וכל עוד המחיר הוא טוב וזה יהיה מחיר אטרקטיבי למשקיע, אז כנראה שהמשקיע יקנה את המניות האלה ושום דבר לא השתנה ב-30" (עמ' 766 שו' 26-22).
- במאמר מוסגר יצוין כי לאורך כל חקירתו הנגדית הקפיד נאשם 1 לציין שהוא אינו מבין את כל המושגים בבורסה ואינו שולט ברזי המסחר בבורסה (עמ' 775 שו' 1; עמ' 743 שו' 5-3). עם זאת, נראה מהשיחות בין נאשם 2 לנאשם 1 כי נאשם 2 דווקא מצא לעדכן את נאשם 1 בשערים ובכמויות הנרכשות. כך למשל בשיחה 4194 ציין נאשם 2 לפני נאשם 1 כי בדקה התשעים בנעילת המסחר בבורסה ביום 30.11.10: "הכנסתי 800 אלף" ובשיחה 4198: "נאשם 2: נגמר 100.5, וזהו קניתי 800 בנעילה וזהו. נאשם 1: (למישהו בחדר) נגמר 100.5 יופי (קולות צהלה), טוב ביי".
נאשם 2, כמי שאמון על המסחר בבורסה, הוא הראשון לזהות איש המבין במהלכים או איש שאינו יודע משמאלה ומימינו בנושא. נאשם 2 לא לחינם, ובטח לא לריק, עדכן את נאשם 1. נאשם 2 עשה כן הואיל וזה היה חפצו של נאשם 1.
[לציין, בשיחה בה בירך נאשם 2 את נאשם 1, כמצוטט לעיל, על הסיום המוצלח והרכישה של 800 בנעילה. שער הסגירה הינו 100.5. לדברי נאשם 2, אותם 800 היו חלק מהאורדר השלישי, שהכספים בגינו הועברו ביום 07.12.10, אורדר שנתקבל בפגישה שלו אצל נאשם 1 באותו יום – 30.11.10 (עמ' 1156 שו' 26-23) (ראה קביעותיי בעניין המודעות לאורדר בפרק הדן בתוצרי האזנת הסתר – יום 30.11.10)].
- משהוצגו לנאשם 1 השיחות של נאשם 2 עם הברוקר ביום 30.11.10, סמוך לנעילת המסחר בבורסה, שיחות שהתקיימו ממשרדו בקניון ארנה, ציין כי לא היה מודע לעניינים, ובלשונו: "...אז כמו שאמרתי קודם, בשום שלב, בשום שלב לא ידעתי, בטח לא בזמן אמת ולא אחר-כך, איך איתן פעל במניה, מה איתן קנה, מה איתן לא קנה או כמה הוא קנה" (עמ' 769 שו' 5-3).
תשובתו של נאשם 1 נראתה תלושה משהו מהמציאות.