--- סוף עמוד 131 ---
(...)
דוד: הרגנו אותם, רצחנו אותם, רועי, הורדנו אותם אחוז.
רועי: (לא ברור)
דוד: אתה יודע איזה קשה זה להוריד את כל העקום הבינוני אחוז? אבל זה מה שעשינו".
אדרי משוחח עם ורמוס על השפעה ברורה על השער, כאשר לעיל ציינתי כי אינני מקבל את טענתו בדבר התרברבות והשתחצנות בפני ורמוס.
שיחה נוספת בה באה לידי ביטוי מודעותו של אדרי להשפעה הגדולה שעשויה להיות לו על השוק (אף אם אינה בהכרח מלמדת על כוונה להשפיע על שערי ניירות ערך), שיחה ת/97 מיום 14.8.2007 בינו לבין חן הימלפרב:
"סער [צ"ל דוד, ח.כ.]: עכשיו תקשיב, כמה אתה יכול לתת לי ריפו ב-217? מקסימום.
(...)
דוד: אתה גם בשורט, נכון?
חן: אני בוודאי שאני בשורט.
דוד: אני ארסק לך את השוק".
כך באים הדברים לידי ביטוי גם בשיחה ת/8מא שהתקיימה בין אדרי לבין נבון לאחר מכרז ההחלף, ביום 4.9.2007 כאשר אדרי מודע ליכולתו "להטיס את השוק" נוכח העוצמה שלו:
"דוד: עשינו להם כאן מהלך של לרצוח אותם הא?
נבון: זה עזוב מהלך שידובר עליו רבות
דוד: אבל עכשיו תקשיב הגיע הזמן
(לא ברור)
נבון: מה זה?
דוד: להטיס את השוק אחי
(...)
דוד: איזה עוצמה יש אצלי ביד".
בשיחה אחרת בין בן דוד לבין שי ירון מיום 3.9.2007 (ת/8כד) עולה בבירור מודעותו של הנאשם בהשפעה של פסגות על השוק בפועל, שיחה זו עומדת בסתירה מוחלטת לטענת הנאשמים כי לא ניתן להשפיע על שוק האג"ח הממשלתיות לאורך זמן:
"(...) בן דוד: אתה רואה מה נהיה פה בשוק?
ירון: כן
בן דוד: אתה יודע, אתה יודע שזה, זה בגללנו
--- סוף עמוד 132 ---
ירון: כן
בן דוד: אתה יודע שאנחנו אפילו בעצמנו לא הבנו מה שאנחנו עושים פה
ירון: זה לא יאומן
בן דוד: אנחנו בהלם, אנחנו המומים בעצמנו ממה שעשינו
ירון: איזה קטע
בן דוד: אנחנו לא חשבנו שאנחנו משפיעים כל כך הרבה. עכשיו השוק קורס. עכשיו קורס בלי סיבה
ירון: נו אני, אני שואל אותך מתי ההחלף למה אני רואה את השוק (צוחק)
בן דוד: תאמין לי פחד מוות השוק הזה. איך הוא נופל אלוהים.
ירון: הוא, הוא, הוא בפו אתה מעיף אותו.
בן דוד: מה זה בפו, זה לא פו, אנחנו נלחמנו עם מאות מליונים אבל לא משנה אנחנו יודעים שבסוף ניצחנו, בלי סיבה הרי אין סיבה שהשוק ירד".
שיחה נוספת המעידה על מודעותו של בן דוד להשפעת פסגות על שערי ניירות הערך היא זו שהתקיימה בין בן דוד לבין וינטראוב ביום 5.9.2007 (ת/8נו) שם מציין בן דוד: "כאילו אנחנו לא הבאנו פה איזה גדודים שהורידו פה את השחרים...".