--- סוף עמוד 141 ---
הנאשמים אגרסיביות במיוחד ותאמו את הפעילות האגרסיבית יותר של פסגות ביום 3.9 לאחר ההנפקה.
ביחס ליום 4.9 - המאשימה מציינת בסיכומיה עד לשעת המכרז מכרו 185 ע"נ, לקחו חלק ב-80% מעסקאות המכירה והיוו כ-64% מנפח המסחר במכירה. בשל עסקת ליהמן מיום 3.9 שנסלקה ביום זה רכשו 70 מיליון ע"נ והיוו 24% מהקונים. המאשימה מציינת כי הוראות המכירה היו לרוב נמוכות משמעותית משכבת המכירה הראשונה ולעיתים אף משכבת המכירה בבורסה, כאשר הוראות דויטשה התאפיינו בשמירה על השער, או בהורדה מתונה יחסית, זאת נוכח הערכתם כי השער ירד יותר מידי ואם ירד עוד יש סיכון שהאוצר לא ייענה. בחצי שעה האחרונה התאפיין המסחר בשמירה על שער 98 על מנת למנוע את עלייתו ובשעה 15:11, לאחר שעת מסירת ההזמנות, הזרימו הוראות מכירה באמצעות פסגות בסך 2.5 מיליון ש"ח במטרה להוריד את שער האג"ח מכיוון שידעו שהחלטת האוצר מתפרסמת ב-15:30. מהשיחות עלה שוינטראוב היה מוטרד שמא השער בשעה זו עדיין רלוונטי לאוצר (ת/8כח).
- הנאשמים מנגד מתארים את דפוסי הפעילות בימים 3.9-4.9 ב-MTS ככאלה המתיישבים עם מטרה למכור כמויות משמעותיות של אג"ח 217 לפני מכרז ההחלף בשערים הגבוהים ביותר האפשריים ותוך ניסיון למזער ככל הניתן את ההשפעה הבלתי נמנעת שיש לכל עסקה על השער. לשיטתם מאפייני המסחר באותם ימים עומדים בסתירה למטרה של השפעה על שערים, דפוסים אלה משתלבים עם שנאמר בשיחות, ביניהן שיחה ת/9ו בה ציין וינטראוב: "אני צריך למכור בכל רמה, אני לא יכול..." בתגובה להצעתו של אדרי לעכב את המכירות של דויטשה עד לאחר ההנפקה. אמירה זו אינה מתיישבת עם מטרה להוריד את השער.
הם מוסיפים כי אינם חולקים על העובדה שפעלו באגרסיביות בימי מסחר אלו, שכן נדרשו למכור כמות משמעותית של אג"ח 217 בפרק זמן קצר ביותר, הם יכלו להכניס פקודות מכירה בשערים גבוהים יותר אולם אז סיכוייהם למכור כמויות משמעותיות היו פוחתים.
ביחס לאגרסיביות היחסית בה נקטו ביום 3.9 לאחר ההנפקה, הנאשמים אינם מתכחשים לה וטוענים כי נבעה מסיבות כלכליות מובהקות - תוצאות הנפקת אג"ח 217 אשר תוצאותיה הובילו לירידות שערים חריפות בשוק והם רצו להספיק ולבצע מכירות טרם הירידות, בנוסף עסקת ליהמן אשר חיסלה את פוזיציית השורט שייצרו דויטשה.
המאשימה מפנה לפעולותיהם של עושי שוק אחרים אשר היו אגרסיביים פחות מדויטשה, הנאשמים משיבים לכך כי הצעותיהם של אותם עושי שוק במכרז ההחלף היו שונות מהותית מאלה של דויטשה בנק והצדיקו, כל אחת, היערכות אחרת.
- נאשמים 3-4 טוענים כי טענות המאשימה ביחס לנתוני המסחר שלהם אינן עקביות.
--- סוף עמוד 142 ---