ההתנהלות של המאשימה במקרה דנן היה חריג, נאשם איננו צריך להמתין שלוש שנים להחלטה בשימוע. המאשימה טוענת כי העיכוב בהגשת כתב האישום נעוץ בתהליך הסבוך, כטענתה, של גיבוש חוות דעת מטעמם, אולם חוות הדעת הסופית שהוגשה כוללת 373 עמודים כאשר פחות מ-20% נוגע בפועל בעניינם של הנאשמים 3-4, נאשמים 3-4 למעשה נפגעו בשל הצורך להכין חוות דעת מומחה המחזיקה מאות עמודים שכלל אינם נוגעים להם. כמו כן, בעוד שבגין חלוף הזמן הוחלט לוותר על מספר אירועים אשר נכללו במכתבי השימוע שנשלחו לנאשמים 1-2, דווקא ביחס לנאשמים 3-4 סעד שכזה אף לא נשקל, זאת מכיוון שעניינם הסתכם באירוע בודד.
- המאשימה טוענת מנגד כי הסיבה לפער הזמנים היתה מציאת מומחה, השלמת חקירה והשלמת חוות הדעת. המאשימה הגישה את יומן החקירה (ת/92) המאשר קיומה של השלמת חקירה בתקופה הרלוונטית בה נחקרו הנאשמים חקירה נוספת ביחס לפעילות חשודה באג"ח 610 שאותרה בחשבון דויטשה בפסגות, בסופה יוחסה הפעילות לאדרי ובן דוד.
מהשלב בו הסתיימה השלמת החקירה עד להגשת חוות הדעת הסופית חלפו שנה ושלושה חודשים, המאשימה סבורה כי פרק הזמן בו עבדה המומחית הוא סביר ביותר, אין מדובר בהתארכות קיצונית ובלתי הולמת להיקף העבודה שהושקעה. המאשימה מפנה לחוות הדעת מטעם הנאשמים וטוענת כי זו הוגשה למאשימה רק בפברואר 2015 (11 חודשים לאחר הגשת כתב האישום) כאשר בפרק זמן זה נדרשו הנאשמים לתיקון טיוטת חוות הדעת בלבד, טיוטה אשר הוכנה כבר בשנת 2011 לצורך השימוע. לוח הזמנים של הגשת חוות דעת קלעי אף חייב דחייה קצרה בסיום שלב ההוכחות. לוחות הזמנים של הגשת חוות דעת זו מעידים על סבירות משך הזמן שנדרש היה למומחית מטעם המאשימה.
טענה מקדמית מטעם נאשמים 3 ו-4 - מחדלי חקירה
- נאשמים 3-4 טוענים שהמאשימה חדלה בעניינם מחדלי חקירה המצדיקים אף הם את ביטול האישום. למשל, בעוד שלנחקרים אחרים הוצגו דוחות ציטוטים בבורסה, הללו לא הוצגו להם, אף לא דוחות ה-MTS, בכך נמנעה מהם האפשרות לספק הסבר למסחר סמוך (יחסית) לאירועים הנבחנים. חמור מכך, קטעי השיחות שהושמעו לנאשמים בחקירותיהם ברשות היו מנותקים מכל הקשר, שלא לצד פעולות המסחר שבוצעו בסמוך לדברים ולא לפי סדר כרונולוגי. שיטת חקירה זו ערערה את יכולתם להיזכר ברצף האירועים ובהקשרם המדויק. לו היתה ניתנת לנאשמים בחקירה הזדמנות להאזין לשיחות ברצף ובמקביל לצפות באירועי המסחר היה בידם ליתן הסברים מפורטים ומספקים יותר. מחדל זה, לגישת הנאשמים, מסביר אף פערים מסוימים שנצפו בין ההסברים שניתנו בחקירה לבין אלה שסופקו בבית המשפט.
--- סוף עמוד 153 ---
- מנגד, טוענת המאשימה כי כפי שהסביר מר לביא אבנת, דוחות המסחר לא הוגשו לנאשמים 3-4 כיוון שמדובר היה בזירה חדשה עבור החוקרים (MTS) והם עצמם התקשו להפיק דוחות בהירים שקל להציגם בחקירה. מכל מקום אי הצגת הדוחות לא גרמה כל נזק, לא מנעה מהנחקרים למסור הסברים וגרסאות מפורטות. ההסברים על עצם ההשפעה והסיבות לכניסה לשורט יכולים לגישת המאשימה להימסר על ידי כל אדם בעל בקיאות במסחר וזיכרון סביר, אף ללא דוחות מסחר. לא זו אף זו, לאחר שמיעת העדויות הוכח שאי הצגת הדוחות המפורטים בחקירה לא מנעה מהנאשמים למסור כל הסבר, בוודאי שלא במסגרת עדותם, ולא יצרה כל נזק ראייתי.
המסגרת הנורמטיבית
המסגרת הנורמטיבית - עבירת תרמית בניירות ערך
לאחרונה ניתנה על ידי הכרעת דין בתיק אחר (ת"פ (מחוזי ת"א) 60386-06-14 מדינת ישראל נ' דנקנר (4.7.2016)), שם עמדתי בהרחבה על המסגרת הנורמטיבית ביחס לעבירת התרמית בניירות ערך, ואין לי אלא לחזור על עיקרי הסקירה שהינה רלוונטית גם כאן, אף אם בשינויים המתחייבים.