מניע להשפעה על שער איגרת החוב
- המאשימה טוענת כי שני מניעים עמדו בבסיס פעולת הנאשמים להעלאת שער האג"ח: האחד, מחיר העסקה היה גבוה ב-47% ממחיר השוק והנאשמים חששו שבנסיבות אלה דלק לא תוכל לבצע את העסקה;השני, העלאת שער האג"ח שירתה את העלאת ערך הפוזיציה הנותרת של פסגות באג"ח, זאת בעיקר שעה שמדובר היה בסוף שנת כספים - מועד חישוב שווי הפוזיציה השנתי בחשבון הנוסטרו ורכיב התגמול של הנאשמים.
מניע ראשון - לאפשר קיומה של העסקה תוך הסתרת פער המחירים מהשוק
- מניע איננו מהווה אחד מרכיבי עבירת תרמית בניירות ערך לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, אולם יש במניע כדי להוות, במקרים מסוימים, ראיה נסיבתית להוכחת העבירה בדגש על רכיב הכוונה.
- לטענת המאשימה, אף לאחר שהעסקה סוכמה אדרי המשיך לחשוש מנסיגת רוז'נסקי מהעסקה - דלק נדל"ן היתה במצוקה תזרימית ועל סף חדלות פירעון. ביצוע רכישה עצמית במצב זה, כאשר ישנם נושים שמועד פירעון חובם קרוב יותר, עשוי להיחשב כהעדפת נושים אסורה, בעיקר שעה שמחיר המכירה שסוכם היה גבוה ב-47% ממחיר השוק. המאשימה סבורה כי על מנת לעזור לדלק נדל"ן לבצע את העסקה היה לנאשמים אינטרס להסתיר את הפער שבין מחיר השוק לבין מחיר העסקה באמצעות העלאת שער הנייר, תוך שכנוע השוק שהרכישה העצמית מתבצעת במחירים הוגנים.
המאשימה מפנה למספר שיחות מהן היא למדה כי אדרי חשש שהעסקה לא תבוצע עקב נסיגתה של דלק נדל"ן, ביניהן שיחה ת/10ה שהתקיימה כאמור ביום 25.12.2008 בין אדרי לבין ורמוס, שם מעדכן הראשון את האחרון: "אתה יודע מה סגרתי את העסקה אני לא בטוח שהוא עשה אותה".
--- סוף עמוד 239 ---
הדברים עולים לגישת המאשימה גם בשיחה של אדרי עם שי ירון מיום 28.12.2008 (נ/99), גם שי ירון מביע סקפטיות לגבי קיום העסקה:
"שי ירון: תגיד לי, הם לא הולכים לעשות שם שום דבר?
דוד אדרי: הם כנראה הולכים. אני מקווה שזה ייסגר. סגרתי איתם עסקה באופן עקרוני.
שי ירון: כן?
דוד אדרי: כן. ב-25. אני נותן להם 20 מיליון נקוב. נראה אם זה יעבוד. באופן עקרוני העסקה סגורה, איליק אמר לי 'סגור'.
שי ירון: בטח... לסמוך אליו.
דוד אדרי: אתה יודע, אני כאילו לא מאמין לו לכלום. לא, תשמע, הוא אמר לי סגור העסקה, סגורה, אתה יודע.
(...)
שי ירון: אני אהיה בהלם אם זה קורה, אתה יודע?
דוד אדרי: אני מחכה כבר לראות שזה קורה, אבל אני אומר לך שסגרתי את העסקה".