אף משיחה זו עולה רצונו של אדרי "לברוח" מהפוזיציה. על אף טענותיו של אדרי כי האמין שהנייר שווה 25 ויותר (ואף שי ירון ציין שככל הנראה הוא שווה פי שניים), יש לזכור כי הדברים נאמרים ביום העסקה ממש, העסקה כבר "סגורה". על אף שמאמינים בשווי גבוה יותר של הנייר אדרי עדיין מציין, בשלב זה בצמוד לקיום העסקה, כי במחיר העסקה "הכל נותן" וכי הוא "מוכן לברוח", לא ניתן לטעון בשלב זה כי הוא איננו מעונין בביצועה.
- הנאשמים מפנים לשיחות מהן ניתן לגישתם ללמוד כי לצד הירידות אדרי האמין בנייר וסבר שהוא צפוי לעלות וכי הוא שווה הרבה יותר. כך למשל מפנים לנ/94, שיחה בין אדרי לבין מנהל הנוסטרו של בנק איגוד מיום 25.12.2008, בה ציין אדרי כי הוא חושב שכדאי לקנות את הנייר (עמ' 16 ש' 19-20):
"דוד אדרי: דלק נדל"ן, אפריקה. כאלה ב-17, 18 סנט. הולך איתם להסדר חוב, הולך איתם, זה עושה 150, 200 אחוז".
כן מפנים הנאשמים לשיחה נ/98, שיחה אחרת בין אדרי לבין שי ירון שהתקיימה בתאריך 25.12.2008 (מספר ימים קודם לשיחה שצוטטה לעיל) אשר גם ממנה עולה ששי ירון האמין בנייר עמ' 4 שורה 20 - עמ' 5 ש' 7):
"דוד אדרי: דלק נדל"ן זה, תראה, היא ב-17, אז כבר היא לא מדאיגה אותי כל כך (...) אני בטוח שבהסדר אתה תקבל יותר, בוא נגיד ככה. יש לה פה ושם נכסים שהיא לא, אתה יודע,... עליהם שעבודים.
(...)
שי: אני מסכים איתך. היא כנראה שווה פי 2 או פי 3.
דוד אדרי: בדיוק. ברור, ברור, היא שווה את ה-30. במינימום. אבל מה אתה רוצה שאני אעשה? אי אפשר למכור אותה ואי אפשר לעשות כלום -
(...)
דוד אדרי: אז אולי יהיה הפתעה לשנה הבאה? (צוחק) אולי יהיה הפתעה".
- אינני דוחה את הטענה כי יתכן והנאשמים האמינו שהאג"ח היה שווה "באמת" יותר משוויו בשוק אותה עת, יתכן כי כך העריכו. יחד עם זאת, לצד אותה אמונה בנייר, למד אני מהשיחות לעיל כי אדרי בהחלט ביקש למכור את הנייר ולצמצם את הפוזיציה, דובר ברצון עז אשר בא
--- סוף עמוד 238 ---
לידי ביטוי בשיחות אשר צוטטו לעיל, בין אם בשיחה הקשה עם רוז'נסקי והלחצים שהפעיל עליו ובין אם בשיחה עם שי ירון מיום העסקה אז הוא היה "מוכן לברוח" ו"נותן הכל" על אף שמדובר במחיר 25. אף אם האמין בנייר נראה שאמונה זו לא הכתיבה את פעולתו בזמן אמת. גם משיחה נ/98 עולה כי לצד הטענה בדבר האמונה בנייר ובמחיר גבוה יותר ממחיר השוק אדרי עדיין מעוניין למכור ולצמצם את הפוזיציה שכן מדובר באיגרת שאי אפשר למכור אותה בשוק: "בדיוק. ברור, ברור, היא שווה את ה-30. במינימום. אבל מה אתה רוצה שאני אעשה? אי אפשר למכור אותה ואי אפשר לעשות כלום". קביעתי בדבר רצונו של אדרי למכור ולצמצם את הפוזיציה מתחזקת כאשר מצרפים אליה את הנחיית ועדת ההשקעות לצמצם את הפוזיציה כאמור, את ההפסדים הגדולים שהנייר הסב לו ואת חוסר האמונה ביכולת הפירעון של החברה כפי שבא לידי ביטוי בשיחות לעיל.