--- סוף עמוד 236 ---
הנאשמים מלינים גם על כך שרוז'נסקי לא נחקר בכדי להעיד על תוכן השיחה ואילו המאשימה טוענת מנגד כי נתוני העסקה שסוכמה לא היו במחלוקת בין הצדדים וכי אומד דעת הנאשמים ביחס לעסקה הוא הרלוונטי לצורך הכרעה באישום זה, ולא אומד דעתו של רוז'נסקי. מקובלת עלי עמדת המאשימה בעניין זה. אציין שכשלעצמי לא ראיתי טעם רב בזימונו של רוז'נסקי להעיד בבית המשפט שעה שהנאשם מסר שהוא מניח שהדברים שנאמרו על ידו לורמוס תואמים את תוכן שיחתו עם רוז'נסקי.
- כמו כן רצונו של אדרי לבצע את העסקה ולהקטין את הפוזיציה בנייר בא לידי ביטוי גם בשיחות נוספות. המאשימה הפנתה לשיחה שהתקיימה מספר ימים לאחר מכן, יום ביצוע העסקה, בין אדרי לבין שי ירון, ת/10יא, במסגרתה מבקש אדרי "לברוח" מהפוזיציה בדלק נדל"ן:
"שי: אתה מוכר להם 20 מיליו?
דוד: 20 מיליון נקוב אחי, זה גם טוב כי זה, נראה לי ככה, אתה יודע. . אולי אפילו ייתן גם איזה דרייב בנייר יגידו סוף סוף הם באים לקנות.
שי: נכון, בטח.
דוד: אין להם אתה יודע מה ב-25 הכל נותן, מוכן לברוח".
אדרי מנגד מפנה להמשך השיחה אשר מלמד על כך שדווקא האמין בנייר:
"דוד: אין להם אתה יודע מה ב-25 הכל נותן, מוכן לברוח.
שי: אני מאמין
דוד: למרות שאני אומר לך בכל זאת אני מאמין ש25 הוא שווה.
שי: זה שווה כנראה אפילו פי 2
דוד: זה שווה יותר זה שווה יותר. ש להם עכשיו מסגרות ראית יש להם מסגרת שם ב...".
אדרי נשאל בדבר דבריו בשיחה זו במסגרת עדותו (פ' 12.2.2015 עמ' 1840 ש' 6-9):
"עו"ד תירוש: למה אתה אומר לו ב-25 אני מוכן הכול לתת אני מוכן לברוח?
עד, מר אדרי: זה אמירה שאני מתכוון לזה שיאללה כבר אין לי כוח יותר לנייר הזה, אבל, אני ישר, תסתכלי, יש משפט אחרי זה אני אומר, אבל אני חושב שהיא שווה פי 2 ופי 3, אגב לא הייתי מוכר את כל הפוזיציה ב-25, לא הייתי מוכר".
אדרי גם מתייחס לדברים בהמשך עדותו (פ' 12.2.2015 עמ' 1841 ש' 26 - 1842 ש' 9):
"עו"ד תירוש: אז כשאתה אומר, כשאתה אומר בכמה פעמים שאנחנו שומעים הייתי בורח, הייתי נותן הכול, ב-25 (...) אלה אמירות שאין מאחוריהן כוונה?
--- סוף עמוד 237 ---
עד מר אדרי: את עושה משהו לא הוגן (...) בכל השיחות האלה נשמע כמה אני מאמין שהחזקה של אגרת החוב הזאת בסופו של דבר תניב רווח (...) הנייר הזה גרם לנזק מאוד גדול, אין לי אהבה אליו, בוודאי אם הייתי יכול לחזור אחורה אז לא הייתי קונה אותו (...) אבל עכשיו זה המצב, הוא כבר ב-20 אגורות (...) והשאלה אם הייתי מוכר את הכול או לא? אין לנו תשובה (...) מה הייתי מוכן לעשות ב-25 לדצמבר? ב-25 אגורות לא נראה לי שהייתי מוכר את הכול אבל אני צריך לחזור לזמן אמת".