ת: נכון.
ש: ואגב, זה לא תמיד לטובתו, זה הרבה פעמים לרעתו. כי אם הוא נותן פקודה גדולה או אם הוא נכנס באגרסביות, השוק יכול אה, להתהפך כנגדו.
ת: הוא יכול גם להתהפך והוא יכול גם לא, אתה יודע זה כל פעם, זה. דברים דינאמיים.
ש: ולכן, הספקולציות בעניין הזה,
--- סוף עמוד 95 ---
ת: נכון,
ש: אין כאן עובדות לשום דבר.
ת: נכון".
- הנאשמים 3-4 אף הם ביקשו להתלות בעדותו של מר אמדו כמלמדת על כך שהשיחות בין הנאשמים כולם אינן מלמדות על תוכנית מרמתית וכי יש להבין את הדברים בהקשרם הנכון ובשפה הנהוגה בין סוחרים (פ' 9.12.2014 עמ' 326 ש' 15-27):
"ש: (...) כשאתה אומר, להרים את השוק, אתה מתכוון שתצטרך למכור סחורה?
ת: לא, לקנות, להרים זה לקנות, (...) ואם אני, אם את רוצה את הסלנג של הירידות, זה לדפוק את השוק. (צוחק).
ש: לדפוק, להרוס את השוק.
ת: להרוג את השוק, יש הרבה סוגים.
(...)
ש: אז המילים האלה, זה סלנג של סוחרים?
ת: כן.
ש: זה מקובל?
ת: זה מקובל בכל העולם גם. זה מקובל בכל העולם".
הנאשמים טוענים כי משיחות אחרות ניכר שמדובר בסלנג, מבלי שהדוברים מייחסים לדברים או לדוברים אחרים המשתמשים באותה שפה כוונה מרמתית. טענת המאשימה כאילו קיימות סתירות פנימיות בכוונותיהם של הדוברים, ולכן אין לקבל את טענת הסלנג, איננה אלא ניסיון לנתק את הדברים מהקשרם.
כמו כן, נאשמים 3-4 רואים בעדותו של אמדו כמקנה את ההסבר והצידוק הכלכלי להתנהגות דויטשה בנק בהערכות למכרז, שכן אם היו ממתינים עם מכירת נייר 217 עד לאחר מכרז ההחלף, הרי שכל השוק היה יודע כי השוק הוצף ב-217, משום שתוצאות המכרז הן גלויות, על כן סוחרים ממולחים אחרים היו מוכרים ומורידים את מחיר הנייר בסבירות גבוהה ואמדו העיד שכך הוא היה נוהג (פ' 9.12.2014 עמ' 330-331).
עדי אולסקר
- מר אולסקר העיד כי עבד בפסגות ברוקראז' וכי אדרי היה המנהל שלו. לאחר שסיים את תפקידו בפסגות עבר לעבוד בחברה של אדרי, טריסליון, והפך להיות חברם של הנאשמים 1-2 מעבר להיותם עמיתים לעבודה (פ' 7.12.2014 עמ' 252 ש' 13 - עמ' 253 ש' 3).
בחקירתו ברשות ניירות ערך אמר אולסקר כי שמע את הנאשמים 1-2 אומרים שהם מבצעים מכירות לפני הנפקות של האוצר על מנת להוריד את שער נייר הערך ולאחר מכן רוכשים
--- סוף עמוד 96 ---
בהנפקה. בבית המשפט לא חזר העד על הדברים, אך כאשר הוקראו לו דבריו בחקירה, לא הכחיש שאמר את הדברים ואישר את חתימתו על ההצהרה ברשות ניירות ערך (פ' 7.12.2014 עמ' 256 ש' 31- עמ' 257 ש' 26):