"ש: 'שאלה. מניתוח של המסחר של חשבון הנוסטרו לפני הנפקות של משרד האוצר עולה שהנוסטרו נותן הוראות מכירה אגרסיביות מוכוונות שער במטרה להוריד את שער האג"ח אשר אמור להימסר על ידי האוצר בהנפקה. תגובתך. תשובה - בחלק מהברבורים של אדרי ושי בן דוד ממה שאני זוכר הם כן דיברו על זה שהם מוכרים לפני כדי להוריד את השער, ואחרי זה קונים בהנפקה. שאלה - מה אתה זוכר ממה שהם אמר?, תשובה - אני לא זוכר שיחה ספציפית אבל זוכר ב-state of mind שזה היה רוח הדברים. שאלה - למי עוד הם סיפרו את זה חוץ ממך?, תשובה - הם דיברו בחדר מסחר אני לא זוכר מי היה שם. שאלה - מממצאי החקירה עולה כי באופן קבוע הנוסטרו מנסה להוריד את השער של האג"ח אשר עתיד להיות מונפק בשלב הנעילה של הימים שקדמו להנפקה. תגובתך?, תשובה - זה מתאים ל-state of mind של הדברים שאני זוכר, אתה זוכר שאמרת את הדברים האלה?
עד, מר הולצקר: את הדברים האלה ספציפית אני לא זוכר.
עו"ד תירוש: אתה מאשר שאמרת את הדברים האלה?
עד, מר הולצקר: עוד פעם, אני לא יכול לאשר משהו שאני לא זוכר, נכון? אבל בגדול אני יכול להגיד שהיה תלוי בדיבורים על מכרנו את זה וקנינו את ההוא,
כב' הש' כבוב: סליחה, אתה מזהה את החתימה שלך?
עד, מר הולצקר: כן. כן. אני לא אומר שלא אמרתי.
כב' הש' כבוב: הדברים, אתה, אתה טוען שלא אמרת את הדברים האלה?
עד, מר הולצקר: לא, אני לא טוען את זה, מה פתאום. אני כרגע לא זוכר מה אמרתי בחקירה לפני חמש שנים או שש שנים או מה שזה היה, אני לא זוכר. המילים האלה בגדול וגם השתמשתי במונח הזה state of mind גם בחקירה אני רואה. בגדול תמיד היה דיבורים קנינו את זה מכרנו את זה, את זה ואת זה העלו את ההוא דפקו, זה סוג של דיבורים שזה מה שהיה מקובל ב, בבוקר, לא רק אצלנו. באופן כללי. כאילו זה הדיבור המקצועי.
כב' הש' כבוב: טוב.
עו"ד תירוש: אתה, אתה זוכר שבסוף ההודעה נתנו לך לקרוא את ההודעה?
עד, מר הולצקר: כן".
- המאשימה מבקשת כי בית המשפט יראה בדברי אולסקר בחקירה ברשות ניירות ערך לא רק כראיה לאמירת הדברים על ידי הנאשמים 1-2 אלא הודאת חוץ של הנאשמים בפני אולסקר. הדברים מקבלים חיזוק נוסף מחקירתו של הנאשם 2 ברשות ניירות ערך כאשר הודה כי מתגאה בפני אחרים על הצלחותיו בהורדת או העלאת שער (ת/2א גיליון 5 ש' 17-22).
--- סוף עמוד 97 ---
המאשימה מוסיפה כי ב"כ הנאשמים נמנעו מלחקור את אולסקר בחקירה נגדית כך שלמעשה לא חלקו על עצם אמירת הדברים על ידו בחקירתו. לגישתה מדובר בעדות בעל פה על הודיית נאשם כאשר הפסיקה כבר הכירה בכך שכשההודיה ניתנת בפני מי שאינו איש מרות יש לקבל עדותו בעל פה ולסמוך על זכרונו.