בתנאי מכרז ניתן לקבוע דרישות סף לחוסן כלכלי, ולקבוע שלכל מציע העומד בתנאי הסף ינתן ניקוד זהה. מנגנון כזה יביא לפסילת הצעה שאינה עומדת בתנאי הסף, אך לא יתרום לדירוג ההצעות הנותרות, שכן לא יוענק ניקוד שונה למציעות השונות על פי מידת חוסנן הכלכלי. לא כך נקבע במכרז דנן, בו נקבע ניקוד של 10% למרכיב האיתנות הכלכלית, הא ותו לא. בשיטה זו, מציע שאינו נהנה מאיתנות כלכלית לא יפסל, אלא יקבל ניקוד נמוך, או לא יקבל ניקוד כלל, וכל מציע יזכה בניקוד מתוך 10 האחוזים, בהתאם להערכת ועדת המכרזים את חוסנו הכלכלי. נראה שלא כך תפסה ועדת המכרזים את תפקידה בנדון, שכן לא התייחסה להבדלים בין האיתנות הכלכלית של המציעות, והעניקה לכולן את מלוא הניקוד. בכך עיקרה ועדת המכרזים את מרכיב האיתנות הכלכלית מתפקידו בשקלול ההצעות על פי אמות המידה הקבועות בתנאי המכרז.
ד. לאור האמור לעיל איני רואה צורך לעסוק בנושאים האחרים שהועלו על ידי בעלי הדין.
התוצאה היא שהחלטת ועדת המכרזים מתבטלת, והדיון יוחזר לועדת המכרזים.
המשיבות, במאוחד ובנפרד, תשלמנה למבקשת הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪ בצירוף מע"מ.
המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים בפקסימיליה.
--- סוף עמוד 7 ---
ניתנה היום ג' בחשון, תש"ע (21 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.
| השופט יהודה זפט - סגן נש |