--- סוף עמוד 57 ---
- כפי שציינו לעיל, ההכרעה בשאלת פומביות הביצוע (כמו גם בשאלת ה"ביצוע" לבדה), צריך שתעשה לאור תכלית החקיקה שנועדה להגן על ערכה של היצירה ועל פרי עמלו של היוצר.
- הפתרון הרצוי צריך אפוא להביא בחשבון מגוון של שיקולים, ובהם: מידת הפגיעה בערכה של זכות המונופולין הניתנת ליוצר (או לבעל זכות היוצרים); הרווח הצומח לבעל המקלט (או בעל המקום בו הוא מוצב) מהשמעת השידור; והאינטרס הציבורי ליהנות מן היצירה ולהפכה לנגישה לציבור. במסענו במבוך השיקולים הללו מדריכנו הנו חוק ארכאי, שהורתו ולידתו באנגליה של ראשית המאה הקודמת. עלינו לפרש את המונח “to perform … in public” המופיע בחוק באופן שאינו טכני, אלא מתוך התחשבות במטרות הדין.
- השאלה המרכזית בהקשר זה היא אפוא האם קליטת שידורי הטלוויזיה והרדיו בחדרי המלון על-ידי אורחי המלון פוגע בערך המונופולין שהדין מעניק ליוצר על היצירה, באופן אשר מפחית משמעותית מערכה של זכות היוצרים. מקורו של מבחן מהותי זה בפסק הדין בענייןErnest Turner v. Performing Right Society[1943] Ch.167 (שיתואר להלן), שם נאמר:
"The relation of the audience to the copyright owner and the effect which the performance has on his monopoly is a consideration which seems to me to throw a good deal of light on the situation".
(p. 174).
והמלומד Copinger קובע בספרו (עמ' 459):
"If it can be said that the audience is one which the owner of the copyright might fairly consider as a part of his public then this indicates that the performance was “in public”’ particularly where the members of the audience are enjoying the work under conditions where they would normally pay for this privilege in one form or another. It has been said that the key of the construction of these words is that what is intended to be protected is the value of the author’s invention".
- אם הצגת השידורים מאפשרת לאלה הרוצים להאזין לשידור (או לצפות בו) לעשות זאת בחינם, בעוד שאלמלא כן היו נאלצים לשלם עבור הנאתם זאת, נראה שהצגת השידור תפגע בערך המונופולין של היוצר על יצירתו. לעומת זאת, אם מדובר בשירות שקהל המאזינים (או הצופים) יכולים לקבלו ממקור אחר בחינם, נראה שהצגת היצירה לא תפגע בערך המונופולין של בעל זכות היוצרים. התייחס לכך השופטStewart בפסק דינו בעניין Aiken (בעמ' 163-164):
"Secondly, to hold that all in Aiken's position "performed" these musical compositions would be to authorize the sale of an untold number of licenses