--- סוף עמוד 128 ---
במסגרת ההסכמים שבין הצדדים, מה גם שמכתבי ההתראה נשלחו לסוכנים כולם באופן אישי. לאור מכתבים ברורים אלו, אף אחד מבין הסוכנים – ובכלל זה התובעים – אינו יכול לטעון, כי הוא לא ידע ולא הבין מה יהיו ההשלכות של מעשיו לו ייעתר להנחיות הארגון. כולם רק קיוו, כי אם יופעל לחץ חזק דיו על הרשות, כשכל הסוכנים פועלים כגוף אחד, בעיקר ביום הפיכת הרשות לחברה, כי אז תיכנע הרשות לתכתיביהם.
5.3.9. ביטול ההסכמים עם מרבית הסוכנים והבקשה לצו מניעה הזמני שהגישו סוכני הדואר ביום 2.3.06
אין חולק, כי ביום 1.3.06 שלחה רשות הדואר הודעות על ביטול ההסכמים לסוכנויות דואר רבות (העתק מכתבי הביטול אשר נשלחו לסוכנים צורפו כנספח 23 לתצהיר בר-מג). בנוסף, שלחה הרשות לחלק מהסוכנים מכתבים שבהם דרשה מהם לשחרר לאלתר את דברי הדואר, הכספים והציוד המעוכבים בסוכנויות (העתק מכתבי הרשות צורף כנספח 24 לתצהיר בר-מג).
לאחר הדברים האלה, חלק מבין סוכני הדואר אשר קיבלו הודעות על סיום ההתקשרות (שהתובעים אינם נמנים עליהם), פנו אל חברת הדואר, הביעו חרטה על מעשיהם וביקשו לחדש את ההסכם שבוטל. חברת הדואר נענתה לבקשתם של הסוכנים הללו, והם שבו להפעיל את סוכנותיהם. על השתלשלות עניינים זו הצהיר מר הרצל בר-מג בסעיף 204 לתצהירו (כמו גם בתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה למתן צווים זמניים), הוא לא נחקר בעניין זה ודומה כי איש מבין התובעים אינו חולק על כך. בחקירתו הנגדית עומת יו"ר הארגון, מר בני כהן, עם האמור והשיב, כך (פרוטוקול מיום 25.10.12, עמ' 35 ש' 16-19):
"ש. אנשים מסוימים שביקשו לחזור עד למועד שחב' הדואר הגישה את הבקשה שלה חזרו ואף אחד לא החתים אותם על הסכם חדש (סעיף 47 לבקשה למתן צו ארעי שהוגשה ביום 5.3.06 לביהמ"ש, נספח 25 לתצהיר בר-מג, סעיף 47).
ת. חלק אני לא יודע כמה, אולי אחד או שניים או כלום, רשום חלק, אני מזכיר שאנו נמצאים בפריסה ארצית שאני לא יודע מי חתם או לא חתם."
ביום 2.3.06 הגישו הארגון ושישה מבין סוכני הדואר אשר קיבלו הודעה על סיום ההסכם בינם לבין חברת הדואר בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על הרשות לסיים את ההתקשרות עמם. כב' השופט י' זפט, שהבקשה נדונה לפניו, לא מצא לנכון ליתן צו ארעי והורה לחברת הדואר להגיב לבקשה.
בהליך זה טוענים התובעים, כי כבר בבקשה זו הם הביעו את נכונותם להמשיך ליתן את השירותים לציבור, ואולם הנתבעת לא הייתה חפצה באמת להגיע להסדר עם הסוכנים ותחת זאת ביקשה לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכה, בכך שחלק מהסוכנים נקטו בעיצומים, על מנת לכפות עליהם את שינוי תנאי ההתקשרות עמה. אולם, מהבקשה שהוגשה ביום 2.3.06 עולה, כי נכונותם של התובעים לשוב לעבודה סדירה הותנתה בהשבת הסוכנים שכבר קיבלו מכתבי ביטול לעבודה, וכפי שהצהיר מר בני כהן, יו"ר הארגון, בסעיף 18 לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה (העתקו של התצהיר צורף כנספח 35 לתצהיר מר בר-מג):