גם במקרה שלפניי, כפי שאפרט להלן, הודיעו לתובעים, בן לילה, על ביטול חוזה ההתקשרות עמם. חלק מהתובעים הפעילו סוכנות דואר עשרות בשנים, ואת ההודעה קיבלו לאחר שנציגי חברת הדואר פרצו לסוכנות והוציאו ממנה את דבריהם, לעיני כל, או טלפונית. מהעדויות עולה במפורש הפגיעה בכבודם. הדבר היה ניכר על פניהם ובקולם במהלך העדויות. הפגיעה בכבודם הייתה לטעמי הסיבה המרכזית לתובענה, כפי שעלה מעדויותיהם לפניי.
ב. התרופות בגין הפגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם
שאלה זו של סעדים כספיים בגין הפרת זכויות חוקתיות היא שאלה נכבדה, שהחלו לדון בה בשנים האחרונות. ישנן שתי מגמות; האחת, פיצוי ישיר בגין הפרת זכויות חוקתיות, והשנייה, פיצוי במסגרת המשפט האזרחי, דיני הנזיקין ואף דיני החוזים.
--- סוף עמוד 193 ---
פרופ' דפנה ברק ארז דנה בכך הן בספרה: עוולות חוקתיות, הן במאמרה: "עוולות חוקתיות בעידן חוקי היסוד" משפט וממשל ט' 103 (תשס"ו-2006, להלן: ברק ארז, חוקי היסוד). פרופ' ברק-ארז דנה בשאלה האם יש אפשרות להטיל על רשויות שלטוניות אחריות בעלת אופי כספי-נזיקי כאשר הן מפרות זכויות אדם. במאמר חוקי היסוד מוצע לעשות שימוש לשם כך בעוולות המסגרת בדיני הנזיקין – רשלנות והפרת חובה חקוקה (עוד לעניין זה ראו: ע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' וייס פ"ד נח (5) 167 (2004) ועניין אבנעל). במאמרה, חוקי היסוד, מציינת פרופ' ברק ארז כי (שם בעמ' 109):
"כאשר קיימת מערכת יחסים חוזית בין הצדדים גם דיני החוזים יכולים לשמש בסיס להגנה על זכויות האדם."
בספרה, עוולות חוקתיות, בעמ' 275-276, מוסיפה פרופ' ברק-ארז, כי אין לפסוק בגין נזקים שלא נלוו להם נזקים פיזיים סכום אחיד או נומינלי, שכן פסיקה כזו משקפת היעדר הערכה לנזק, וראיית הפגיעה כפגיעה שלמעשה אינה מזכה בפיצוי.
פרופ' אהרן ברק, בספרו פרשנות במשפט, כרך שלישי: פרשנות חוקתית, שער תשיעי: "תרופות בגין פגיעה שלא כדין בזכות אדם חוקתית", 785-792 (תשנ"ד-1994), תומך עקרונית בפסיקת פיצויים בגין פגיעות בזכויות חוקתיות, אם באמצעות המשפט האזרחי, ואף בתביעה ישירה, שכן, לטעמו, הכרה בזכויות החוקתיות צריכה להיות מלווה בסעד.
יפעת ביטון, במאמרה ""כאבים באזור הכבוד" – פיצוי בגין פגיעה בזכויות חוקתיות", משפט וממשל ט' 137 (תשס"ו-2006, להלן: ביטון, כאבים באזור הכבוד), סבורה כי יש לפתח תרופות אלו במסגרת דיני הנזיקין. לטענתה, יש לדון בנזקים הנגרמים כתוצאה מהפרת הזכות כמו נזקים של פגיעה ברגשות והיא סבורה כי יש לקיים שיח בעניין זה במסגרת הפסיקה, להכיר בנזק של "פגיעה בכבוד וברגשות" ולפצות בגינו (ראו שם בעמ' 148, שם היא מפנה לשיטות המשפט בצרפת, גרמניה, דנמרק יוון אירלנד ומקסיקו, המכירות בסוג נזק זה). לדבריה, אין לעשות שימוש במקרים אלו בתיבות הרגילות של עגמת נפש או כאב וסבל, שהם ביטוי לנזק לא מוחשי הנלווה לנזק פיזי, שאינו קיים פעמים רבות בעוולות חוקתיות. ביטון סבורה, כי יש לעשות שימוש במונחים "צער", ו"כאב וסבל רגשיים".