"אותם עקרונות כלליים המתפרסים כ"מטריה נורמטיבית" מעל המשפט הישראלי, מוצאים את דרכים לתוככי המשפט האזרחי דרך שערי-כניסה שונים. אחד מאותם שערים...הינו עקרון "תקנת הציבור". עקרון זה הוא אחד הכלים המשפטיים שנועדו לשמור על ערכי-היסוד הגרעיניים של השיטה ולכוון את הפעלת כללי המשפט בדרך שתהלום את אותם ערכי-יסוד. עקרון זה
--- סוף עמוד 200 ---
"מזרים" ערכי יסוד לתוך המשפט הפרטי... "תקנת הציבור" נתפסת במושג-גג... סבורני, כי ביישום עקרון "השבת המצב לקדמותו", יש בידי בית המשפט כלי לחסימת חדירתם של הסדרים המנוגדים לתפיסות ערכיות יסודיות של השיטה... "תקנת הציבור" עשויה להשפיע על יישום עקרון "השבת המצב לקדמותו" מקום בו המצב הקודם או המצב אליו חותר הפיצוי כרוך באי-חוקיות או בפגיעה בערכי-יסוד של החברה והשיטה... מקום בו [מדובר] בניצול או בפגיעה בזכויות יסוד של אדם אחר, עשוי עקרון השבת המצב לקדמותו לסגת מפני תקנת הציבור... מסקנתנו היא כי אין מקום לכך שבית המשפט יפסוק פיצוי שתכליתו מימון שירותי-ליווי."
הגישה העקיפה אומצה בפסיקת העבודה באותה מתכונת, מתוך פרשנות תכליתית האמורה להגשים את הערכים החברתיים שביסוד שיטתנו המשפטית, דרך מושגי שסתום במשפט העבודה, ביניהם עקרון תום הלב בחוזים בין מעביד לעובד, במסגרתם הכירו בחובת תום לב מוגברת (ראו ברק, הזכויות החוקתיות, בעמ' 418) וכן ע"י פיתוח משפט העבודה.
אשר להליך השימוע, אימוץ זכויות היסוד, ובעיקרם זכותו של העובד לכבוד וזכות המעביד לחופש הקניין, נקלטו במשפט העבודה דרך חובת ההגינות ותום הלב. עמדה על כך אלישבע ברק, "אילוצים כלכלים של המעביד מול זכות העובד לעבוד – האיזון הראוי" בתוך: ספר מנחם גולדברג, 209, 223 (אהרן ברק ואחרים עורכים, תשס"ב-2002):
"בעיני שתי הזכויות, הזכות לעבוד, להתפרנס ולעבוד בשטח בו אדם רוצה לעבוד ורוצה להתפתח, והזכות הניהולית הן זכויות אדם יסודיות. אין לנו צורך למלא חסרים או לקרוא תניות מכללא לחוזה העבודה. הן נובעות מתוך השיטה כולה ובאות לידי ביטוי בפסיקתנו, בחינת המשפט המקובל נוסח ישראל'. הפסיקה פיתחה זכויות אדם אלה ורואה בן חלק מהשיטה".
וכן בפסק דינה של כב' השופטת א' ברק בדב"ע (ארצי) נז/41-27 ההסתדרות הכללית החדשה נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, פד"ע ל 449, 472 (1997):
"בית הדין הארצי לעבודה ראה מאז ומתמיד את זכויות האדם כזכויות החלות על פרטים והציבור כאחד. לאחר חקיקת חוקי היסוד ראה בית הדין הארצי לעבודה את הזכויות הנובעות מחוקי יסוד אלו, כחלות גם ביחסים בין פרטים, וזאת בדרך עקיפה."