אם נחליף את המילים "עובד", "מעביד" ו"יחסי עבודה" במילים "חברת הדואר", "הסוכן" ו"סיום יחסי סוכנות", ניווכח, שחברת הדואר יכולה הייתה וראוי היה לה, שתנהג אחרת.
הדרך בה פעלה חברת הדואר לסגירת הסוכנויות, כמתואר בפרק העובדתי, וכפי שיפורט לגבי כל אחד מסוכני הדואר להלן, מעידה על פגיעה בכבודם של העובדים. כבודם הסגולי נפגע (עליו עמדה אורית קמיר בספרה: שאלה של כבוד – ישראליות וכבוד האדם (2004). עוד לעניין זה ראו: אורית קמיר, "מדוע עדיף (שוויון) כבוד האדם על שוויון החירות? משמעויותיה החברתיות של הבחירה הישראלית בכבוד האדם הסגולי כערך יסוד",המשפט יג' 263 (2007); עוד ראו לעניין משמעות כבוד האדם במאמרו של פרופ' אמנון רייכמן, "כבוד האדם מלא עולם: הזכות לכבוד האדם כחברות בקהילייה המוסרית", משפט וממשל ז', 469 (תשס"ה-20055)).
ערך זה של כבוד האדם ניתן להחיל על המקרה שלפניי מכוח חובת תום הלב, החלה על הצדדים בקיום חוזה. במקרה שלפניי חלה על שני הצדדים חובת תום הלב בקיום חוזה מכוח סעיף 39 לחוק החוזים. חובת תום הלב חלה גם על קיום חיוב הנובע מחוזה. החובה לנהוג בתום לב משתרעת גם על אופן סיום החוזה ועמידה על זכות הנובעת מחוזה. אני רוצה לחזור כאן לדבריו של פרופ' אלון הראל במאמרו, הזכות לביקורת שיפוטית,ולפיהם החובה היא להבהיר את ההחלטה הצפויה והנימוקים לה, ולאפשר לנפגע להשמיע את טענותיו. זו דרישה ברורה ובסיסית, שהיה על חברת הדואר ליתן לנפגעים מהחלטתה. כך ככלל, כך וודאי שעה שהנתבעת, תחילה כרשות ציבורית (רשות הדואר), ובהמשך כתאגיד ממשלתי (חברת הדואר), חייבת בחובות מוגברים של תום לב.
--- סוף עמוד 204 ---
כעת אעבור לבחון את טענות הנתבעת כנגד החובה לערוך שימוע.
7.4.3 טענות חברת הדואר כנגד חובתה לקיים שימוע לכל סוכנת וסוכן דואר
חברת הדואר העלתה מספר טענות כנגד חובתה לקיים שימוע במקרה זה. ראשית, טוענת חברת הדואר, כי קיום חובת שימוע שוללת ממנה את זכותה לבטל את החוזה באופן מיידי וללא הודעה מוקדמת, זכות הנתונה לה מכוח החוזה בינה לבין הסוכנים. עוד טוענת חברת הדואר, כי לאור העובדה שהתובעים נקטו צעדי מחאה והחזיקו בידיהם דברי דואר ורכוש של חברת הדואר, הייתה דחיפות בסיום החוזים, דחיפות שלא אפשרה מתן זכות שימוע. חברת הדואר הוסיפה וטענה, כי ניתנה לסוכנים הזדמנות לשוב לעבודה והם דחו אותה, ולכן לא היה טעם בשימוע, שאמור היה, לכאורה, לאפשר לסוכן לשכנע את חברת הדואר שלא לבטל את החוזה עמו. עוד טענה חברת הדואר, כי מדובר היה בעשרות סוכנים, כך שלא היה זה ישים לערוך שימוע לכולם. בהקשר זה הוסיפה וטענה, כי בישיבה מיום 6.3.06 הובהרו הדברים ליו"ר הארגון, מר בני כהן, ועליו הייתה החובה להעביר זאת לסוכנים. חברת הדואר, כך לטענתה, יצאה ידי חובתה בהבהרת הדברים למר כהן.