במקרה זה, של התובעת מס' 17, הגם שלא נערך פרוטוקול, הרי שבעלה נכח בעת פינוי הסוכנות, כפי שאישרה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 19.11.12, עמ' 172 ש' 30 עד עמ' 173 ש' 11):
"ש. היו לך כל מיני טענות על הדרך שבה הוציאו את הדברים מהסוכנות, אני שואל אותך אם אחרי שחתמת על התצהיר ראית מה אומר דוד יחיה על אופן פינוי הסוכנות.
ת. לא ראיתי מה הוא אומר.
ש. זה נכון שלא את היית בזמן הזה שפינו אלא בעלך.
ת. נכון. אני הייתי בכנס לפי בקשת הארגון כולנו והם באו 9.3 הם פרצו לסוכנות לקחו (מעיינת בתצהיר).
ש. את מסבירה למה לא היית. אך לא ראית.
ת. אחרי שבאתי מהכנס אני ראיתי מה עשו, שברו רצפה, לקחו חפצים שלי למשל, משקפי ראיה 3000 ₪, ביום שהתקשרתי אליהם איפה המשקפיים אמרו לא יודעים. כל יום אני לובשת את המשקפיים.
ש. בעלך ראה אותם לקוחים את זה.
ת. תשאל את בעלי.
ש. אם את אומרת שיש חורים יכולת לצלם.
ת. בעלי סיפר לי ולאחר שבאתי מהכנס אני ראיתי מה עשו."
אמנם, בעת פינוי הסוכנות נכח בעלה של התובעת מס' 17 מטעמה, ומאחר שמדובר במי שעבד עמה בסוכנות הוא ידע באיזה ציוד מדובר. עם זאת, גם על פי עדותו של מר יחיה מר טנוס היה נסער מאד, ובלהט האירועים יתכן בהחלט כי נעלמו או ניזוקו משקפי הראייה שלה. אמנם, גב' טנוס לא המציאה קבלה על רכישת המשקפים, אולם הסכום בו נקבה הוא סכום סביר למשקפי ראייה.
על כן, הנתבעת תפצה את גב' טנוס בסך של 3,000 ₪.
--- סוף עמוד 281 ---
התובעת מס' 31, גב' יהודית פלד
התובעת מס' 31 הצהירה, כי בשנת 2007, לאחר שהוצאו תאי הדואר מהסוכנות על ידי נציגי חב' הדואר, היא נאלצה לממן בניית ויטרינה לכיסוי החלון שנותר חשוף, בסך 6,930 ₪. התובעת מס' 31 טוענת, כי לאור העובדה שהוצאה זו נגרמה לה בעקבות פירוק הסוכנות על ידי חברת הדואר, על האחרונה לפצות אותה בגובה ההוצאה הנ"ל.
מדובר בנזק שנגרם לתובעת מס' 31 בעקבות סגירת הסוכנות, ולא בשל צו המניעה, ועל כן נדחית תביעתה בעניין זה.
התובעת מס' 45, גב' ורד תורג'מן
התובעת מס' 45 הצהירה, כי בעת פירוק הסוכנות, נטלו נציגי חברת הדואר גם חפצים אישיים שלה, ובכלל זה ספר מבקרים, תמונות, אוסף בולים יקר ערך, מכתבי המלצה מלקוחות שנצברו במשך שנות עבודתה, התכתבויות עם נציגי חברת הדואר, תיקי עובדים ומסמכים נוספים. לטענתה, בגין נטילת חפצים אלה על הנתבעת לפצות אותה בסך 150,000 ₪.
לטענות אלה, של התובעת מס' 45, התייחס מר יהודה דמתי, קצין בטחון במרחב חיפה והצפון, שאליו הייתה מסונפת, בין היתר, סוכנות הדואר של התובעת מס' 45, כך (סעיפים 3-15 לתצהירו):