הנתבעת טוענת, מנגד, כי מי שנמנע ממסירת הציוד היה התובע מס' 11 ולא חברת הדואר היא שנמנעה מנטילת הציוד.
בעניין זה נוהל בין הצדדים הליך שהסתיים בהסדר החזרת הציוד. כאמור, במסגרת הסדר זה לא נקבעו קביעות עובדתיות בשאלה מי נמנע מלהחזיר ומי החזיק, וכיו"ב שאלות. על כן נשמרו לצדדים טענותיהם. משכך, היה על התובע מס' 11 להוכיח, במסגרת הליך זה, כי פנה לנתבעת בעניין ופנייתו לא נענתה. כיוון שלא הציג ראיה כאמור, נדחית תביעתו בגין רכיב זה.
אוסיף, למעלה מן הדרוש, כי לנוכח צו עיכוב הביצוע כנגד הנתבעת מיום 7.4.06, הרי שהנתבעת ממילא לא הייתה יכולה לקחת את הציוד החל מיום 7.4.06 ועד ליום 9.7.07, אז בוטל הצו על ידי בית המשפט העליון. בחקירתו הנגדית עומת התובע מס' 11 עם האמור והשיב, כך (פרוטוקול מיום 12.11.12, עמ' 132 ש' 15-25):
"ש. סעיף 32 לתצהירך – אני אומר לך שאתה בסעיף זה [מצהיר שאתה] נאלצת להשאיר את הפוליסה בגלל שהדואר לא הגיע לקבל לידיו את הציוד.
ת. נכון.
ש. אני אומר שגם אם הניה רצתה לבוא היא לא יכלה לבוא כי אתה ביקשת יחד עם סוכנים אחרים ביקשתם מבית המשפט העליון לעכב את הצו של המחוזי כך שהדואר לא יוכל לקחת ציוד.
ת. אני לא יודע על זה. פניתי לסניף ראש העין הם היו צריכים לתאם איתי את קבלת המפתחות. יכול להיות, אני לא יודע. אני לא משפטן ולא יודע מה משמעות הצו.
ש. אתה מבקש שיבואו לקחת את הציוד אתה רואה שלא באים בזמן הזה אתה מיוצג על ידי עורכי דין נגרמו לך הוצאות, אתה מחזיק פוליסה שעולה לך כסף לא ניסית לפנות לעורכי הדין ולברר למה לא באים לקחת את הציוד.
ת. לקיחת הציוד היא לא אקט בפני עצמה אלא היא חלק מסגירת הסוכנות, לא פניתי לעורכי הדין."
התובעת מס' 16, גב' פיבי זעפרני
התובע מס' 16 טוענת, אף היא, כי חברת הדואר קיזזה מהתמורה המגיעה לה סך 1,300 ₪, בגין חסרים בכספים שהועברו לגזברות מחוז תל אביב של חברת הדואר, ו"נעלמו" במסגרת מעילת גזבר מחוז תל אביב דאז.
--- סוף עמוד 292 ---
כאמור, הגם שמדובר בטענה שלצורך ביסוסה יש להציג ראיות כבדות משקל, היא לא נתמכה ולו בבדל ראיה ואף לא בפניה בכתב מזמן אמת ומשכך נדחית תביעתה של התובעת מס' 16 בגין רכיב זה.
התובעת מס' 16 טוענת עוד, כי לאחר ביטול ההסכם עמה נותר כל הציוד, המלאי והכסף בסוכנות, תוך שהנתבעת מסרבת להיענות לבקשתה לפנות אותם. בעקבות האמור, כך נטען, נאלצה התובעת מס' 16 להמשיך ולהחזיק במבנה, על מנת לשמור על הציוד המצוי בו, וזאת מבלי שקיבלה תמורה מהנתבעת בגין כך (ראו סעיף 23 לתצהירה). נטען, כי לאור האמור על הנתבעת לפצות אותך בסך כולל של 75,600 ₪, המשקפים דמי שמירה בסכום של כ- 1,000$ לחודש, לתקופה שתחילתה בחודש מרץ 2006 וסיומה בחודש אוקטובר 2007. נטען, כי בנוסף, על הנתבעת לפצות את התובעת מס' 16 בסך 2,045 ₪, המשקפים את דמי הביטוח שהתובעת מס' 16 שילמה בכל אותה תקופה.