אם תהיה לכם בעיה של כסף אני מוכן לתת פה מתנה, אבל אני את הדבר הזה, אני לא יכול להיכנס פנימה לעסקה הזאת. זה עושה לי ניגוד אינטרסים, אני עובד עם חברת כלל, אני מוכר להם מוצרי בניה, יש לי איתם הרבה עסקים, אני לא יכול להיכנס לזה, אבל אני מת לראות את הדבר הזה. זה ממש מבחינתי חלום הכי ורוד שיכול להיות, לראות שפיטינג נכנס לארץ, אני לא מאמין שזה יהיה" (פר' 17.12.03, עמ' 2299).
ניתן להעריך, כי חודרלנד חשש מתגובת מודגל אם יפנה למקור נוסף לפיטינגים, אבל לא ניתן לקבוע כי עשה כן מכח הסכם כובל.
--- סוף עמוד 158 ---
- גם בפגישה עם ש.א.ל, קיבלו עזיזה ולוקוב את אותה התחושה. לדברי עזיזה, חיים בחסי מ-ש.א.ל. אמר להם את המשפט: "אם תצליחו להביא את הפיטינגים האלה לארץ, ילמדו את זה באוניברסיטה". עוד סיפר עזיזה כי בחסי הציג אותם בפני אחד מבעלי הבית של ש.א.ל, שרצה לראות "מי החייזרים האלה שמנסים להביא פיטינגים" (פר' 8.12.03, עמ' 2171).
לדברי עזיזה, הם הציעו לבחסי מחירים נמוכים מאלה שמנדלסון רכש בהם והוא עדיין עמד בסירובו ואמר את הדבר הנוגע ללימודים באוניברסיטה:
"אותו דבר מר בחסי משעל. שבאנו אליו ואמרנו לו, וזרקנו מספרים הרבה פחות ממה שמכרנו למנדלסון כי רצינו לראות. תשמע הבנו שפה משהו מריח קצת לא, איך אומרים, דג מלוח, קצת ריח לא נעים, ובכל זאת הוא אמר לי שנלמד את זה באוניברסיטה גם כשהצענו שם מחירים כדי לראות באמת במה מדובר, ומזה הקשנו שמשהו רע קורה פה, אם שאלת מאיפה הקשנו ומאיפה הגענו למסקנות" (פר' 31.12.03, עמ' 2596).
גם לוקוב תיאר תיאור דומה. לדבריו, הפגישות עם נציגי ש.א.ל היו בסוף 1994 (עובדה שיכולה לקשור את התגובה לפגישות בית איטונג). לפגישה השנייה, הגיע חיים בחסי עם בעלי הבית - האחד אנגלו סכסי גבוה והשני שהמעיט לדבר. האנגלו-סכסי חזר מספר פעמים על כך ש ש"אנחנו כל כך מסודרים רק את זה אנחנו לא צריכים, פשוט זה יהרוס לנו את השוק" (פר' 17.12.03, עמ' 2289). לוקוב סיפר (פר' 17.12.03, עמ' 2289) שחיים בחסי אמר את אותו המשפט שציטט עזיזה, "אם אתם תצליחו לעשות עם זה משהו, את זה ילמדו באוניברסיטה".
חיים בחסי הסביר ללוקוב, לדבריו, שהוא לבדו לא יוכל לקנות ממנו, אלא רק דרך ה"מועדון", והבהיר להם גם: "ההסדר לא יהיה איתנו, אתם תגיעו להסדר עם מודגל, עזוב, אני כבר לא יכול להיות בעניין" (פר' 17.12.08, עמ' 2289).
- גם אל פרופילון הגיעו נציגי ליונינג. לוקוב סיפר שאברהם ברנט אמר לו שלא ניתן להכניס את הסחורה הזו לארץ: "אף אחד לא ייתן". הוא אף העלה אפשרות של הסדר כספי, שיגרום לעזיזה ולוקוב לוותר על הרעיון:
"ת. ... אברהם אמר לי, הוא היה די קצר, הוא אמר שיש פה משהו מאוד כבד, מדובר פה בהמון כסף ובשום אופן אף אחד לשוק הזה לא ייתן להיכנס, מה שאפשר זה לתת לך איזשהו סכום כסף