--- סוף עמוד 159 ---
ולהוציא אותך מהעניין, לא תוכל להיכנס לשוק הזה בשום אופן" (פר' 17.12.03, עמ' 2292).
- גם יורם וולפמן הבהיר ללוקוב, שהוא לא יכול להכניס את הסחורה לארץ – "זה עסק מסודר מידי וזה נוגד את האינטרסים שלו" זה "יקלקל לו מחירים". לעומת זאת, הביע נכונות לנסות להעביר את הסחורה לעזה, דהיינו, להוציא אותה מהארץ:
"ש. ומה קרה, אני מדברת על הפיטינגים המגולבנים עכשיו.
ת. היו לו [ליורם וולפמן] כמה הצעות, הוא חזר אלי פעם בטלפון, הוא אמר שהעסק כאן הוא בעייתי למכור כאן, שזה עסק מסודר מדי וזה נוגד אינטרסים שלו.
מה שנראה לו שהוא יכול את הסחורה הזאת להעביר לעזה. הוא כמה פעמים ניסה עם הצעות מחיר וכל מיני, הוא ניסה לחפש את הסחורה הזאת להוציא החוצה אבל לא להכניס אותה לשוק, כי זה יקלקל לו משהו.
ש. איך הוא אמר?
ת. יקלקל לו מחירים.
ש. ומה עשית עם מה שהוא אמר לך?
ת. תראי היו כמה פגישות עם יורם. יורם הוא טיפוס שמפטפט המון, והיו בפעמים הראשונות, נגיד אחרי הפעם הזה, דובר מועדון, נזרק מועדון, נזרק טבעת עליונה, נזרק כל מיני" (פר' 17.12.03, עמ' 2291 - 2292).
התבטאויות משווקי מודגל בדבר אי-היכולת לרכוש פיטינגים מייבוא וההתייחסות ל"מועדון", ביססו בליבו של עזיזה חשד ממשי, והוא הגיש תלונה לממונה על ההגבלים העסקיים דאז, יורם טרובוביץ (פר' 8.12.03, עמ' 2180 - 2181).
- כאמור, ההסכם של ליונינג עם סמי לוי בא לעולם כבר במאי 1994. עולה מהראיות, כי כבר אז סמי לוי לא היה מעוניין שמודגל תדע שמנדלסון נתנה יד לייבוא. משמע, זאת ללא קשר להסדר, אם נוצר, בבית איטונג, אלא כחלק מעורמה מסחרית שבגדרה לא מרגיזים את היצרן בארץ, עמו צפוי היה למנדלסון קשר נמשך. לאחר שנודע לסמי לוי שלמודגל נודע על כניסת הייבוא הסיני, ביקש סמי מליונינג כי לפני שהוא מבצע הזמנה נוספת ייפגש נציג ליונינג עם בן הרצל (עו"ד לביא, פר' 8.12.03, עמ' 2050), זאת כדי שמודגל תסכים לעצום עין לגבי אותו הייבוא (שם, 2075). כתוצאה מכך, עו"ד לביאנפגש עם בן הרצל פעם או פעמיים, בתיווך סמי לוי. בכל אותה תקופה לא חשף לוי בפני מודגל
--- סוף עמוד 160 ---
את העובדה שהוא קשור בייבוא הסיני, אלא הציג עצמו כמתווך ותו לא. לאחר מספר פגישות התקיימה במרץ 95' פגישה רבת-משתתפים במשרדי בית איטונג שבפרדס-חנה (עו"ד לביא, פר' 8.12.03, עמ' 2050 - 2051). בפגישה נכחו: מנדל גולדברג, בן הרצל, פלס, עזיזה, גיורא וסמי לוי. (עו"ד לביא, ראשית, פר' 8.12.03, עמ' 2051; לוקוב (פר' 17.12.03, עמ' 2301 ש' 10-19).