"ש. אני מפנה אותך לסעיף 2 של המסמך, אתה יכול להתייחס?
ת. שאינפורמציה באותו נושא, אך כללית הרבה יותר הגיעה גם מיורם לבני ושני המקורות מקבלים פרטים נוספים ביום למחרת.
ש. מי זה יורם לבני?
ת. זה יורם וולפמן הבעלים של העסק י.א. וולפמן.
...
ש. אתה שמעת משהו מיורם וולפמן לענין הייבוא?
ת. מיורם שמעתי הרבה פעמים דברים בקשר לייבוא, הוא בתור מפיץ נאמן היה מידי פעם מיידע אותי בכל מיני אינפורמציות כאלה ואחרות שהוא שמע, חלקם רשמתי וחלקם לא, אבל בהחלט הוא היה מיידע אותנו בכל מיני אינפורמציות" (פר' 13.1.03, עמ' 176-177).
גם וולפמן עצמו אישר דברים אלה, בחקירתו ברשות (בבית המשפט, כזכור, בחר שלא להעיד):
"ש: בהודעה שמסרת במשרדינו אמרת שהייבוא של הפיטינגים הכניס אתכם ללחץ. אנחנו רואים מהמסמכים שאתה נתת כל הזמן
--- סוף עמוד 166 ---
דיווחים לאנשי מודגל על המגעים שהיו לך עם היבואנים. האם זה נכון?
ת: כן" (הודעה מיום 31.12.98).
דא עקא, שהתנהגות זו מתיישבת גם עם העובדה שרצונה של מודגל שלא תירכש סחורה מתחרה נחשף לפני המשווקים, כך שהמדווחים חפצו לשאת חן בעיניה, על-ידי עצם הדיווח, מה גם שהיו מודעים לחשש אי-העמידה בתקן. אין להסיק מהם בהכרח את דבר הסכמתם של המשווקים בישיבות בית איטונג שלא לייבא או שלא לקנות מייבוא. לכל אחד מהם היה עניין שלא תימכר בשוק סחורה זולה מייבוא שאין הם משווקיה, ולכן, לכל אחד היה אינטרס להביא לפעולה של מודגל כנגד ייבוא כזה, מה גם שהיה סיכוי של ממש שאינו עומד בתקן.
כראיה נסיבתית, המידע על הייבוא שהועבר למודגל (או התלונות על הייבוא) אינו מלמד בהכרח על ההסדר דווקא, מאחר שהוא ניתן גם להסבר אחר, שהוא, כאמור, הבעת נאמנות ליצרן, כדי לשפר את תנאי הרכישה ממנו או רצון טבעי למנוע כניסת ייבוא מתחרה בלתי תקני או אפילו תקני, וממילא התלונות לא נקשרו לישיבות בית איטונג דווקא.
- הסתרת המעורבות של מנדלסון כראיה להסדר
- המאשימה רואה גם בכעס של מודגל על מעורבות מנדלסון בייבוא הסיני הוכחה להסכמה בעניין אי-הייבוא.
כאמור, מנדלסון היתה המשווקת היחידה אשר נענתה להצעתה של ליונינג לשווק פיטינגים מיובאים מסין וההתקשרות הנוגעת לעניין הוסתרה ונעשתה לפני פגישות בית איטונג. עם היוודע הדבר לבן הרצל, הוא "השתולל מכעס" על סמי לוי. כך סיפר לוי בהודעתו (2.11.99, ש' 62-65). משנשאל סמי לוי מדוע אילון בן הרצל "השתולל מכעס", הסביר זאת בפשטות באכזבתו של אילון בן הרצל מקיום התחרות מייבוא, ולא בהפרת ההבנה שהיתה: