"ש. מה יש לאילון להשתולל?
ת. מאיפה את אומרת את זה?
ש. אתה אמרת את זה בהודעה שלך.
ת שמה?
--- סוף עמוד 167 ---
ש. אילון בן הרצל השתולל מכעס. איך אני מחזיק ייבוא. גם משווקים כעסו. הקנאה אכלה אותם.
עו"ד זקלר: באיזה הודעה?
ש. באותה הודעה שקראתי קודם. הודעה אחרונה. שורה לקראת 65. מה יש לאילון להשתולל מכעס?
ת. מה הוא היה צריך לעשות גברתי למחוא כפיים לייבוא? איזה שאלה שהוא ישתולל מכעס.
ש. מה יש לו להשתולל אם אין לו שום הסכמה איתך שלא תייבא.
עו"ד זקלר: תענה, תענה.
ת. אני לא מבין גברתי. אילון בן הרצל מנהל מפעל. אני לא יודע מאתיים וכמה עובדים בחצור. נכנס ייבוא. חרב עולמו. לא מספיק יש לו תחרות עם הפלסטיק פתאום יש ייבוא. אז מה שהוא ישב ימחא כפיים בטח שהוא ישתולל. כשהוא השתולל אני תיארתי את זה כהשתולל השתולל מכעס.
...
אילון היה בסערת רוחות גברתי. עצם העניין שנכנס הייבוא, עצם זה שגילו את הפתח את הפרצה הזאתי שהביאה את הייבוא. הוא היה במצוקה גדולה. כמובן שהוא השתולל.
כב' השופטת: הצעה שלה שבעצם הוא כעס על זה שאתה הפרת את ההבנה שהייתה בעניין הזה.
ת. כמובן גברתי. כמובן שאני שולל אותה ואני שולל אותה לחלוטין" (פר' 31.5.05, עמ' 94; עמ' 95).
הסברו זה של לוי, הקושר את התנהגות בן הרצל בחששו מפגיעה במפעלו שבחצור שבו עובדים מעל 200 עובדים, סביר ומשכנע.
- יתר-על-כן, בן הרצל סיפר בעדותו, כי הוא הכיר את מדיניותה האגרסיבית של מנדלסון בייבוא והוא ידע שאם סמי לוי יימצא מקור שיעמוד בתקן, הוא ייבא פיטינגים:
"ש. ... מה היה ידוע לך על הגישה של מנדלסון לייבוא בשנים שמעניינות אותנו, 90'-96'?
ת. מנדלסון, היתה לו מדיניות ייבוא אגרסיבית. בסך הכל כל מוצר שהוא יכול היה לייבא, שהיה יצרן מקומי והוא יכול היה לייבא, אנחנו ידענו שהמדיניות שלו היא שהוא ילך לחפש מקור מייבוא.
ש. סמי לוי אמר לך את זה באופן אישי?
--- סוף עמוד 168 ---
ת. סמי לוי גם אמר לי את זה באופן אישי. אנחנו גם ידענו את זה , הרי הוא ייבא בעבר גם פיטינגים ואנחנו ידענו שאם תהיה לו אפשרות לייבא אם הוא ימצא מקור, אם הוא יכול למצוא מקור שיעמוד בתקן ויעמוד בכל הדרישות, הוא ייבא" (פר' 9.6.04, עמ' 3552).
דברים אלה לא נסתרו. בנסיבות אלו, קשה להשתכנע שמודגל סברה כי די יהיה בהסכמה על אי-ייבוא שתושג בבית איטונג כדי למנוע ייבוא על-ידי אותם המשווקים, שהיתה להם מדיניות ייבוא. כאמור, בבית איטונג השתמשה מודגל בכלי של מחיר המינימום ובמנגנון הבונוסים, כדי לשכנע את המשווקים שכדאי להם שלא לייבא. היא ביקשה לפתות את המשווקים לשווק את תוצרתה באמצעות תמריצים הנוגעים למכירת הפיטינגים מתוצרתה.