--- סוף עמוד 174 ---
מליונינג. כך גם בנוגע לדיווחי המפיצים על הייבוא. דהיינו, קשה לייחסם דווקא להסדר מבית איטונג.
בשל היות שאלת אי-הסקת הסכם מכללא שאלה נוקבת בנסיבות שתוארו, אשוב ואפנה כאן לראיות הישירות לגבי השיחות בבית איטונג, כדי להצביע על כך שלא ניתן ללמוד מהם גם קיומו של הסדר מכללא. אטעים, כי מאחר שהשיקולים בהקשר זה דומים לשיקולים הרלבנטיים להסקת הסכם מפורש, יש בדברים כאן, במידה מסוימת, משום חזרה על דברים קודמים, והפעם בהקשר של הסדר מכללא.
כבר נאמר, כי סבירסקי אמנם הבין שהמשווקים הבטיחו, שלא ישווקו במקביל למוצרי מודגל גם מוצרים מיובאים (פר' 5.11.03, עמ' 1847). ואולם, מדברים שסבירסקי הוסיף ואמר, עלה כי מדובר בהבנתו הסובייקטיבית, וכי הדברים לא נאמרו במפורש על-ידי מי מהנוכחים בבית איטונג. סבירסקי ציין מפורשות כי אף אחד מהמשווקים לא אמר שאינו מוכן להימנע מייבוא. לדבריו, זאת הייתה "רוח הדברים". רוח הדברים הינו מונח שאינו בהיר דיו. אשוב לקטע מעדותו שהובא לעיל, כדי להבהיר את קביעתי, לפיה קיים ספק גם לגבי קיומה של הסכמה מכללא, בהעדר דברים מפורשים. הדברים גם אינם מבססים מסקנה בדבר הסכם מכללא, מהטעם שפורטה בהם רק מסקנתו של סבירסקי ולא חילופי הדברים עצמם. כבר נאמר, כי מסקנת אחד המעורבים אינה יכולה להכריע, וברי שכך בהקשר הפלילי:
"ש. טוב, אתה לא שמעת שום הסכמה מפורשת בנושא הזה, יכול להיות שפשוט לא הגיבו, על איזה שאלה או פנייה אליהם.
ת. אני לא זוכר שמישהו, בוא נגיד הפוך, אני לא זוכר שמישהו אמר שלא, או מישהו אמר שהוא לא מוכן –
ש. לא זוכר שמישהו אמר שלא, - רלבנטי, יכולה להיות גם הסכמה בשתיקה, או שפשוט הם לא אמרו שום דבר, נכון?
ת. נכון,
ש. בסדר, בהמשך אתה מדבר שזאת הייתה רוח הדברים, רוח הדברים. מה זה רוח הדברים, אתה יכול להסביר לנו? התרשמות כללית, כשאין דברים מפורשים?
ת. זה אחד הנושאים –
ש. מה זה רוח הדברים, המונח הזה רוח הדברים?
ת. רוח הדברים זה, אני לא זוכר את המילים המפורשות שנאמרו, אבל זה היה אחד הנושאים העיקריים שעלו מעת לעת, בשולחן,
--- סוף עמוד 175 ---
ובכל ההתייעצויות ובכל ההבנות ובכל ההיגיון שעמד מאחורי הניסיון להגיע להסדר" (פר' 24.11.03, עמ' 56, עמ' 57).
בנוסף, סבירסקי כאמור גם הבהיר, כי נושא הייבוא הסיני קיבל ביטוי נרחב בישיבות בית איטונג, ומדבריו עלה שמודגל דאגה לכך שמשתתפי הישיבות יאמינו שהייבוא אינו עומד בתקן. נראה, כי נציגיה האמינו בכך (איני רואה צורך להכריע כאן בסוגיית העמידה בתקן. די בהקשר הנדון בהערכה המבוססת, שכך סברו כל המעורבים). סבירסקי העיד בהקשר זה: