--- סוף עמוד 36 ---
- גם יורם וולפמן (נאשם 26), אמר מפורשות בחקירתו ברשות (הוא נמנע ממתן עדות בבית המשפט), שהמלצת המחיר נקבעה בשיתוף של מודגל והמשווקים. יובהר כאן, כי מאחר שוולפמן לא העיד, דבריו בהודעה שיובאו להלן משמשים ראיה כלפיו בלבד:
"ש. ממי יצא המלצת המחיר האם מאנשי מודגל? האם מהמפיצים?
ת. בשיתוף.
ש. מה הביא לאותה המלצת מחיר של 57% ממחירון מודגל
ת. אני זוכר שבשנים 1993-1994 היה ללבני מאזן שלילי, כלומר הפסדים, ואז החלטנו אצלנו בלבני או שלא עובדים יותר עם הפיטנגים או שהמצב ישתנה. לשאלתך אם היה לחץ על מודגל להוריד מחירים אני משיב שכן, אבל לחץ זה לא עזר. מאותם הפסדים אני מניח שגם האחרים סבלו, גם אנשי מודגל הרגישו לחץ מהמפיצים כלפיהם להוריד את מחיר המכירה שלהם, % הנחה בשוק היה אז בסביבות 60% שזה אומר 5-3% רווח שזה הפער בין מחיר הקניה למכירה. ראינו שזה לא הגיוני פער זה ואז יצאה ההמלצה על 57%" (הודעה מיום 26.3.97, עמ' 8, ש' 8-21).
מדברים אלו עולה, כי המחיר המקובל אז בשוק היה בסביבות 60% וההסכמה על 57% הגדילה את הרווח - דהיינו, העלתה את המחיר. מכאן, ששיעור ההנחה הותאם לאינטרס של המשווקים, ולא היה בהכרח המחיר התחרותי.
במקום אחר בהודעתו אמר וולפמן, כי מודגל לא חייבה אף פעם באחוז הנחה כזה או אחר, אלא הייתה שותפה להמלצה, יחד עם המשווקים. יתרה מכך, כשנשאל על ידי החוקר מי מהצדדים היה דומיננטי בנוגע להמלצת המחיר, ענה שלא היה צד דומיננטי וסיפר על האינטרס הברור של המפיצים בקביעת המחיר ועל מעורבותם והשפעתם בעניין זה (הודעה מיום 26.3.97, עמ' 12 ש' 2 - עמ' 13 ש' 4). וולפמן הוסיף, כי במסגרת הדיבורים בבית איטונג הגיעו לעמק השווה מבחינת מחירים ללקוח, ובפועל - השינוי שנכנס הוא מחיר מומלץ של 57%, אשר פועלים על פיו, גם אם הוא אינו טאבו (הודעה מיום 26.3.97, עמ' 7 ש' 10 - עמ' 8 ש' 4). לדבריו "המחיר המומלץ - ההנחה המומלצת בת 57% מוסכמת על כולם ואין ויכוחים על זה" (הודעה מיום 26.3.99, עמ' 10 ש' 7-100).
ושוב אטעים, כי מאחר שוולפמן לא העיד בבית המשפט, הדברים שאמר בהודעתו משמשים כאן כראיה אך ורק כלפיו, מאחר שכלפי יתר הנאשמים הם בגדר עדות שמיעה.
--- סוף עמוד 37 ---
- גם אברהם ברנט (נאשם 24) אישר בהודעתו כי הוא לא היה היחיד שאימץ את ההמלצה של מודגל, והוסיף: "גם אני אמרתי למודגל בבית איטונג שאני אקבל את המלצת היצרן" (הודעה מיום 9.6.99, עמ' 5-6 ש' 152-188), ולגבי המשתתפים האחרים, אמר שלא זכור לו מי מבין הנוכחים התבטא ומי לא עשה כן.
- גם סמי לוי (נאשם 5) מסר בהודעותיו, שהייתה הסכמה של המשווקים "ללכת על זה", כדי לשפר את הרווחיות שלהם, כלשונו:
"ש. מה אחרים בבית איטונג אמרו שיעשו