"ש. אתה גם תסכים איתי שהמחיר ... שמבטיח רווחיות לא' מבטיח רווחיות אחרת לב', משום שיש להם שונות גדולה בתנאי הקניה.
ת. מסכים איתך. לא אצל כולם חשבון העלויות אותו דבר.
ש. עוד לפני חשבון העלויות, עוד לפני כמה עולה לו המחסנים וההובלה. ממך הוא קונה בתנאים שונים. זאת אומרת, אם אני לוקח את 'מנדלסון', שקיבל 62% הנחה, ועוד 8% הנחת מחזור, אז הוא קנה בסופו של דבר ב-34.96% הנחה מהמחירון.
ת. נכון. הם לא קנו בתנאים זהים.
ש. אז ההבדל בין זה שקונה במחיר הכי זול, שזה 'מנדלסון', לבין אלה שקונים במחיר הכי יקר, שזה "שעל" ו"חגי", הוא יוצא למעלה מ-8%?
ת. יכול להיות.
ש. בערכי נטו
ת. בשקלול של ההנחה עם הנחת המחזור.
ש. זאת אומרת, כמובן שההנחה שמבטיחה רווחיות ל'מנדלסון' יש בה הפסד, או פחות רווחיות ל"חגי" ולהפך.
ת. כן.
ש. ההנחה שמבטיחה רווחיות ל"חגי", מבטיחה רווחיות הרבה יותר גדולה ל'מנדלסון'.
ת. בהחלט יכול להיות" (פר' 23.6.04, עמ' 3667).
מכל האמור לעיל, ניתן ללמוד כי למודגל לא היו הכלים להחליט, על דעת עצמה, מהו המחיר אשר יבטיח רווחיות הולמת לכל אחד מהמפיצים, ועדיין המחיר "הומלץ" כמחיר אחיד לכולם. ברי, כי כדי למצוא מחיר אחיד שהוא מתאים גם למפיצים הרוכשים במחיר יקר יותר, או לאלו שהם פחות יעילים, בהכרח היה צורך להעמיד מחיר גבוה, דהיינו, להמליץ לכולם על הנחה קטנה יחסית. בנוסף, מתבקשת המסקנה, כי המחיר היה צריך להיות גבוה מהמחיר שאליו הביאה התחרות החריפה ששררה בשוק, שהרי מחיר זה – ששחק את הרווח – הוא זה שהדאיג את מודגל והביא להעסקתו של סבירסקי.
--- סוף עמוד 53 ---
- בן הרצל הסביר, שהמספר 57 נקבע משום שההנחה של 57% היתה ההנחה הממוצעת המקובלת במסחר הפיטינגים. עוד טען בן הרצל, כי מודגל ראתה בו מחיר תחרותי, "מחיר שהוא לא מוגזם מבחינת הלקוח הסופי". כן הסביר בן הרצל, שהמחיר יכול היה לשמש את מודגל להדיפת טענות של חוסר רווחיות מצד המשווקים (פר' 12.5.04, עמ' 3436 ש' 18-22). על-פי טענה זו, כאמור, היה ביד מודגל לטעון אל מול המפיץ שדרש כי תגדיל את ההנחה שקיבל ברכישותיו ממנה, כי היה עליו להימנע ממתן הנחה (ללקוחותיו) העולה על ההנחה המומלצת. ברם, הסברים אלו להפניית ההמלצה אינם משנים את התמונה הכוללת. הוכחה ההסכמה או ההבנה הדרושה לקיומו של הסדר כובל, וההשפעה התחרותית – הימנעות מתואמת מהפחתת מחיר, היא תוצאה בלתי נמנעת הימנה. כמו-כן, לא הוכח כי המחיר שהומלץ היה המחיר שהיה מתקבל בתנאי תחרות או, בלשון אחרת - המחיר שהלם את טובת צרכן הפיטינגים.
עד כאן נלמדה ההסכמה על יסוד חילופי הדברים בבית איטונג, כפי שהשתקפו בעדויות הצדדים. אעבור לראיות נוספות מהן לומדת המאשימה על דבר קיום ההסכמה.