ת. לא.
כב' השופטת: מה רצית להראות?
ת. לא ניסיתי שאני עובד לפי המלצה. אלא ניסיתי להראות שאני קודם כל לא חרגתי מה זה 59. 59 זה חריגה? וכי מי אמר איפה החריגה צריכה להתאפיין. אני הבנתי שמנסים לנגח את אילון ב-59. זאת אומרת אתה נותן לסמי כזה מספר הוא יכול למכור ב-59 בקלות. למרות שאתה ממליץ 57. זו הייתה הכוונה. לא לתת להם את הכלים ללכת ולקבל ממנו הנחה יותר גדולה" (פר' 31.5.05, עמ' 45-46).
המאשימה טוענת, כי הסברו זה של סמי לוי, הסבר שעלה דווקא בבית המשפט, הוא הסבר כבוש שאין לתת לו משקל כלל. אכן, ניסיון זה של לוי בעדותו לשנות את אופי התלונה אינו משכנע, ואני מעדיפה את דבריו בהודעתו. מכל מקום, לוי אישר בעדותו שניסה למכור לפי ההמלצה של מודגל. יתר-על-כן, כפי שכבר נאמר, העובדה שניתן היה להשיג באמצעות התלונה תנאים טובים יותר אינה מבטלת את משמעות העובדה שהדבר
--- סוף עמוד 58 ---
נעשה בהתייחס להמלצה המסוימת בדבר ההנחה המירבית שהמשתתפים "אמורים" היו לקיימה.
- הנאשמים טענו, כי תלונות בגין מכירה במחירים נמוכים ובגין גניבת לקוחות היו מאז ומעולם והן עלו בין המשווקים בכל פורום בו נפגשו, ולכן אין בכך משום ראיה להסדר מחיר מינימום. ברם, כטענת המאשימה, מהראיות עולה במפורש, כי התלונות שהועלו בבית איטונג היו בעלות אופי מסוים וייחודי. בניגוד לתלונות אשר לטענת הנאשמים היו קיימות במסחר הפיטינגים "מאז ומעולם", הרי שהתלונות בבית איטונג לא היו תלונות כלליות על מכירה במחירים כלשהם. התלונות בבית איטונג היו תלונות על מכירה בהנחה גבוהה מ-57%. לשיטת המאשימה, מטרתן של תלונות אלה הייתה ממוקדת וברורה, והיא, כפי שאמר בן הרצל במפורש: "להראות שאנשים לא מוכרים בהנחה המומלצת" (פר' 23.6.04, עמ' 3694), או "ללכלך על אחרים ולהגיד עליהם כאילו שהם מוכרים הנחה יותר גדולה מההנחה המומלצת" (פר' 23.6.04, עמ' 3955). בנוסף, התלונות לא הועלו על ידי משווק כזה או אחר בפגישה פרטנית עם מודגל. פגישה פרטנית כזו הולמת ניסיון של משווק להשיג לעצמו שיפור בתנאיו המסחריים. ברם, כאן הועלו התלונות בפורום בו ישבו עם היצרן המתחרים של אותו משווק, והן נסבו סביב נושא ממוקד - מכירה במחירים נמוכים מהמחיר שאומץ באותו פורום בדיוק - 57% הנחה.
המאשימה שואלת בסיכומיה איזה טעם מצאו המשווקים בתלונות על משווקים אחרים בגין מכירה בהנחה גבוהה מ-57%, אם למספר הזה לא הייתה כל משמעות יישומית (כפי שמנסים הנאשמים לטעון)? תשובת המאשימה היא, כי ממכלול הראיות עולה שבמסגרת פורום בית איטונג הסכימו הנאשמים על מחיר מינימום ללקוח, העומד על הנחה של 57% ממחירון מודגל שבתוקף. המשווקים חשו שהם בעלי הזכות להתלונן על מי מהם שנתפס במכירה במחיר נמוך מזה שסוכם, שכן נוכח תוכנה של ההסכמה הייתה להם ציפייה כי המשווקים ינהגו על פיה, והפרת ההסכמה נתפסה כ"בגידה" שנועדה "לגנוב" לקוחות.