--- סוף עמוד 60 ---
ליישם. לא התחייבתי, לא הענישו אותי, לא אמרו לי שאני אנזק, לא אמרו לי שיענישו אותי. אני קיבלתי המלצה. אמרו לי שהיא חוקית. ניסיתי ליישם אותה. אני ממליץ, אני נותן הנחיות לאנשים שלי לא רק בתחומים האלה. כשקבלתי המלצה וגם כשלא קיבלתי המלצה מהיצרן. יש המון יצרנים שממליצים מחיר מומלץ המון. זה לא דבר חריג שיצרן ממליץ על מחיר מומלץ. אז כאילו אני מנסה להסתיר את זה שאני ניסיתי ליישם את ה, ניסיתי להביא את זה לידי, לא מסתיר את זה קיבלתי המלצה חוקית.
ש. אנחנו עכשיו מדברים על עניין הרשות מראש.
ת. בדקתי שהיא חוקית עשיתי אותה, ניסיתי לעשות אותה."
(פר' 31.5.05, עמ' 69- 70).
- גם ניר אלקלעי (נאשם 20) העיד, כי ידע שב-ש.א.ל "מנסים ומעדיפים" למכור את הפיטינגים מתוצרת מודגל בהנחה מכסימאלית של 57%:
"ש. השאלה אם לגבי ה 57% אתה ידעת שזה קשור למודגל,
ת. בוודאי שכן, מה זאת אומרת?
ש. שזה קשור לבקשה של מודגל, אני לא יודעת איך להגדיר את זה בדיוק, אבל שזה מגיע ממודגל .
ת. אני אדייק, בסדר? אני ידעתי שמנסים ומעדיפים למכור את המוצרים של הפיטינגים של חברת מודגל, בהנחה שהיא לא יותר גבוהה מ 57%" (פר' 4.1.07, עמ' 40 ש' 27-32).
כמו-כן, כאשר עומת מרדכי ברי עם הטענה שההנחה המכסימאלית שהעניק ללקוחות ש.א.ח.פ בתקופה הרלבנטית אמנם הייתה 57%, אישר ברי את הנטען כעובדה: "כיוון שהייתה המלצה של חברת מודגל להשתדל לשמור על 57 אז אני משתדל לשמור, אני לא אהיה הראשון שיקפוץ וייתן הנחה יותר גדולה". כלומר, מדבריו של ברי עלה, כי לא רק ש-ש.א.ח.פ שמרה על ההנחה המכסימאלית, אלא שלהבנתה גם שאר המשווקים עשו כן, שהרי ברי לא רצה להיות "הראשון" מבין חברי הקבוצה שיתן הנחה יותר גדולה.
- גם אוריאל ברי (נאשם 15) סיפר, כי פעלו בהתאם להמלצה, לפיה עליהם להשתדל למכור פיטינגים בהנחה של עד 57%. כדבריו: "זה נכון שרוב המכירות התבצעו בהנחה הזו":
"כב' השופטת: אתם קיבלתם את ההמלצה או לא קיבלתם ?
--- סוף עמוד 61 ---
ת. אני קיבלתי המלצה ממרדכי שנשתדל למכור ב-57% פיטינגים וזה מה שעשינו, מכרנו גם במחירים אחרים ויש עובדות שמכרנו במחירים אחרים, או יותר גבוהים או יותר נמוכים, זה נכון שרוב המכירות התבצעו בהנחה הזו" (פר' 7.12.06, עמ' 4).
עוד סיפר אוריאל ברי, כי ב-ש.א.ח.פ ראו בקביעת ההנחה בבית איטונג הזדמנות להעלות את המחיר: "אם יש הזדמנות שנוכל לשפר את המרווח בין הקנייה למכירה ולמכור במחיר קצת יותר טוב אנחנו נעשה את זה. לכן עשינו את זה". ברי התקשה להסביר למה כוונתו במילה "הזדמנות" (פר' 7.12.05, עמ' 25), ובסופו של דבר, הסביר כי ההזדמנות באה מהבנתם שגם משווקים אחרים ינהגו כך (שם, עמ' 26). זה בדיוק הכח הקרטלי, המאפשר להעלות מחירים, משסר איום התחרות. רק לאחר שאלות חוזרות למה התכוון במילה "הזדמנות", הסביר מונח זה כהזדמנות להעלות מחירים: