(פר' 24.3.03, עמ' 918-919). בחסי היה גם מי שריכז את רכישת הפיטינגים ממודגל וביצע את הקניות עבור כל החברות בקבוצת ש.א.ל עד שלב מסוים בשנת 1995. לא בכדי הוא היה זה שנשלח מטעם ש.א.ל לישיבות בית איטונג. על כן, יש למצער לראותו "עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום" (כלשון סעיף 48). הוא היה אורגן של ש.א.ל בכל הנוגע להסדר והוא זה שהשתתף בישיבה הרלבנטית בבית איטונג וידע כי הושגה הסכמה מכללא לגבי ההמלצה. מכאן, שאם יש להרשיע את התאגיד עבורו עבד, כעולה מהראיות שבתיק – ניתן להרשיע גם את בחסי מכח סעיף 48, וכך בדעתי לעשות.
נטען גם, כי לא ניתן להרשיע את המנהלים של נאשמות 17 ו-18 (ש.א.ל) (ג'קי אלשייך, מיכאל אלקלעי, ניר אלקלעי), שהם נאשמים 19-21, מאחר שתיפקודם כמנהלים בתקופה הרלבנטית היה חלקי. תיפקוד ג'קי אלשייך ומיכאל אלקלעי נחלש מטעמי בריאות, וניר אלקלעי תיפקד חלקית, כהולם את קצב כניסתו לתפקיד מנכ"ל.
אין מחלוקת שנאשם 20 - ניר אלקלעי, השתתף בישיבה אחת או שתיים בבית איטונג, ואולם, לגרסתו, בתקופה הרלבנטית לישיבות אלה לא שימש כמנכ"ל. על פי הנטען מטעמו, אמנם בינואר 1996 הוכרז פורמאלית מינויו של ניר כמנהל, אבל הוא נעשה מנהל בפועל רק בינואר 1977. על פי עדות ניר אלקלעי, הוא לא עסק בנושא הפיטינגים בתקופה הרלבנטית לכתב האישום. ואולם, הובהר מפיו, כי ש.א.ל פעלה על-פי ההמלצה שהושמעה בבית איטונג בתקופה הרלבנטית. ניר אלקלעי הודה בעדותו שההנחיה ב-ש.א.ל בתקופה הרלבנטית היתה למכור בהנחה שלא תעלה על 57%, ואף הוסיף שהיתה הנחיה שלא יראו בחשבוניות מכירת פיטינגים בהנחה גבוהה מ-57%" (פר' 1.1.07, עמ' 10-11). עובדה זו תומכת במסקנה שלנגד עיני ש.א.ל עמד הרצון לעמוד במחיר שנקבע בהסדר, ולו למראית עין. התנהגות ש.א.ל בפרשת מכרז מקורות (ר' לעיל, סעיף 63) מלמדת בבירור על פעולה על-פי ההסדר.
הגם שלא ניתן לקבוע כי ניר אלקלעי נטל חלק בישיבות שבהן התגבש ההסדר, יש לציין כי הוא אישר "אני ידעתי שמנסים ומעדיפים למכור את המוצרים של הפיטינגים של חברת מודגל בהנחה שהיא לא יותר גבוהה מ-57%" (פר' 4.1.07, עמ' 40). פעילותה של ש.א.ל בנושא זה נבנתה קרוב לוודאי על המידע שבא מבחסי (נאשם 22), דהיינו, מהנציג של ש.א.ל בישיבות בית איטונג. מינואר 1996 היה ניר אלקלעי מנכ"ל בחברת ש.א.ל (פר' 4.1.07, עמ' 8), וקודם לכן היה מנהל תפעול.
--- סוף עמוד 122 ---